פועל בניין נפגע בעת שפסע על פיגום אשר שימש כדרך מעבר
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
בחודש יולי 2010, התובע יליד שנת 1991, נפל מפיגום במהלך עבודתו באתר בנייה בתל אביב ונפגע בגופו. התובע פנה אל בית משפט השלום בנצרת והגיש תביעת פיצויים נגד המעסיק ונגד כלל חברה לביטוח, אשר ביטחה את המעסיק בביטוח מעבידים. התובע כי המעסיק חב כלפיו בנזיקין בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת עבודה.
הפועל נפל מפיגום בזמן עבודתו מגובה של קומה אחת
התובע החל את עבודתו אצל המעסיק בעת שהיה כבן 19, כחודש וחצי לפני קרות התאונה. ביום האירוע הוא הגיע לאתר הבנייה, כאשר באתר זה, היה זה יומו הראשון בעבודה. במסגרת עבודות הבנייה הוא נדרש להגיע לשטח הממוקם כחמישה מטרים מתחת למפלס כביש. וכדי להגיע מהכביש לשטח, הפועלים השתמשו בפיגום שהיה במקום, אשר שימש עבורם מעין "גשר".
מאחר שהגישה לאתר שאליו נשלח על ידי המעסיק היתה מוגבלת בשל הפרש גובה בין כביש הגישה לבין הנקודה שבה בוצעה העבודה, התובע נאלץ לפסוע על לוח מעץ שהיה מורכב מפיגום ברוחב של 60 סנטימטרים, אך לפתע הלוח ניתק ממקומו והתהפך בזמן שהתובע עמד עליו. כתוצאה מכך התובע נפל ארצה מגובה של חמישה מטרים.
התובע פונה לבית חולים שם אובחן כי הוא סובל משבר תוך מפרקי ורגלו הושמה בסד גבס ארוך. בשל הנפיחות ברגל לא ניתן היה לנתחו, וכעבור שבועיים התובע עבר ניתוח תוך שחזור פנימי של השבר באמצעות פלטה וברגים. לאחר מכן שהה בתקופת מחלה ומעקב רפואי במשך שלושה חודשים.
המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ושולמו לו דמי פגיעה בסך של 85,000 שקלים. מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% כתוצאה מהנפילה מהפיגום.
המעסיק לא נקט באמצעי זהירות ולא דאג לוודא את בטיחות המעבר המאולתר
בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע הוכיח את גרסתו לנסיבות התאונה ברף הנדרש במשפט האזרחי, וקבע כי הוא נפגע כאשר פסע על פיגום אשר שימש למעבר עבור הפועלים אל אתר הבנייה שאליו נשלחו על ידי המעסיק, לאחר שחלק מהפיגום ניתק ממקומו וגרם לנפילה.
בית המשפט קבע כי המעסיק הפר את חובתו כלפי התובע, מאחר שדרך המעבר היחידה לשטח העבודה היתה על הפיגום עשוי מעץ, אשר לא היה בטיחותי לשימוש וללא מעקה בטיחות, ואף סבר כי סביבת עבודה הכוללת גשר מאולתר בדמות פיגום לא בטיחותי לצורך מעבר של עובדים בגובה, מהווה התרשלות מצד המעסיק. ואף קבע כי במקרה זה אין לייחס לתובע אשם תורם בתאונת עבודה.
בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את המעסיק ואת חברת הביטוח לשלם ביחד ולחוד לתובע פיצויים בסך של 594,000 שקלים, בגין הפסד שכר לעבר, הפסד השתכרות לעתיד, אבדן פנסיה ופיצוי בגין כאב וסבל. בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 23.6% מהפיצויים שנפסק.
ת"א 11251-05-11
