נהג הסעות שעצר בצד הדרך נפל לתוך בור שהותקן על ידי בזק

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

נהג הסעות עצר את המיניבוס בצד הדרך, כדי להטיל את מימיו, ובעת שצעד בשדה, נפל אל תוך בור פתוח, שהתברר כתא תקשורת שהותקן על ידי בזק. בית משפט השלום בהרצליה נדרש לקבוע מי אחראי לפצות את הנהג בגין פציעתו.

בחודש יולי 2008, סמוך לשעה שמונה בבוקר, התובע, יליד שנת 1958, עצר את המיניבוס בשול הכביש, וירד מהרכב כדי להטיל את מימיו. הוא פסע מספר צעדים משפת הכביש לעבר שדה פתוח, ובעת ההליכה נכנסה רגלו לתוך בור יצוק מבטון שהיה פעור ומוסתר על ידי הצמחייה שמסביב. כתוצאה מכך נפגע בכף רגלו השמאלית.

הפציעה ברגל מפריעה לתובע במהלך עבודתו כנהג הסעות

מיד לאחר מכן התובע הזמין מונית, ונסע ממקום התאונה בשטח הציבורי לחדר מיון. שם אובחן כי הוא סובל מפריקה גבית של מפרק בכף הרגל ושבר בבוהן. הפריקה טופלה על ידי שחזור סגור וקיבוע בסד גבס.

בעת התאונה עבד התובע כנהג הסעות שכיר, לפיכך האירוע הוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ושולמו לו דמי פגיעה בגין 20 יום, שבהם נעדר מעבודתו. מחוות דעת של מומחה רפואי עלה כי נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין הגבלה בתנועת כף הרגל.

בתחילה התביעה לפיצויים הוגשה נגד עיריית פתח תקווה, בטענה כי היא הבעלים והמחזיקה של המתחם שבו אירעה התאונה. העירייה טענה כי הבור משמש כמתקן תקשורת והותקן על ידי בזק בשטח שבבעלות פרטית של חברה לייזום ופרויקטים, על כן האחריות מוטלת עליהן בלבד.

התובע תיקן את תביעתו, והוגשה הודעה לצד שלישי נגד החברה, אשר הודתה כי הבור נמצא בשטח שבבעלותה. במהלך הדיון, התובע הציג בפני תמונות של הבור הפתוח וסביבת מקום אירוע התאונה, וכן את טופס תעודת חדר המיון שנערך בסמוך לאחר קרות התאונה, שבו נרשם כי התאונה אירעה בשל נפילה לבור.

בזק לא דאגה לערוך ביקורת ולוודא את תקינות המתקן

בית המשפט השתכנע כי התובע נפל אל תוך בור שהיה מכוסה בעשבים ושיחים ולכן לא הבחין בו. עוד קבע כי מדובר בתא תקשורת שהותקן על ידי בזק, על קרקע שבבעלות החברה. אולם לא הוכח כי התקבל אישור מטעם החברה להתקנת התא, ולא הוכח כי דווח לה על המצאות התא בקרקע, לכן קבע כי לא חלה על החברה חבות בנזיקין כלפי התובע ודין התביעה נגדה להידחות.

בית המשפט קבע כי בזק לא ערכה בדיקה יזומה במקום, והיה עליה להביא בחשבון כי יכול להיות מקרה של גניבת מכסה הבור וכי התא יהווה סיכון לעוברים ושבים, לכן היא הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע והיא חבה בתשלום פיצויים בגין נזקי גוף.

בנוסף קבע בית המשפט כי במרחק קצר ממקום האירוע נמצאת תחנת דלק, והתובע היה יכול לגשת לשם כדי להשתמש בשירותים. אולם לטענתו, הוא בחר להטיל את מימיו בשדה שבסמוך, מכיוון שחשש כי לא יספיק להגיע לשירותים בזמן. במצב זה היה עליו לנקוט במשנה זהירות שמא קיים בשדה הפתוח מכשול מוסתר. על כן יש לייחס לו אשם תורם בשיעור של 20%.

בסופו של דבר נמצא התובע זכאי לפיצויים בסך של 65,420 שקלים, בגין הפסד השתכרות, נזק לא ממוני, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת. לאחר ניכוי אשם תורם ותגמולי הביטוח הלאומי, חויבה בזק לפצות את התובע בסך של 42,540 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ת"א 20119-04-12