סדרן בסניף שופרסל שהחליק במחסן תבע פיצויים

דרגו את המאמר

בחודש ינואר 2010, התובע, יליד שנת 1961, נפגע בתאונת עבודה כאשר עבד כסדרן בסניף שופרסל, ונותרה לו נכות רפואית בתחום האורתופדי בשיעור 20% בגין פגיעה בכתף ימין. התובע הגיש תביעת פיצויים נגד הנהלת סניף השופרסל שבו אירעה התאונה וחברת כוח אדם, שהיא המעסיקה של סדרני סחורה. בית משפט השלום בנתניה נדרש להכריע בעניין האחריות וגובה הפיצויים.

על פי עובדות התביעה, התובע עבד בסניף כחמש שנים עד קרות התאונה. ביום האירוע הוא נעל נעליים רגילות ונכנס למחסן הסופר בשעת בוקר מוקדמת, כדי להתחיל בסידור הסחורה. בעודו נכנס החליק על שאריות של מלפפון אשר נמעכו על ידי מלגזות שעבדו במקום והיו זרוקות על הרצפה.

לאחר הנפילה התובע המשיך בעבודתו, מכיוון שסבר כי מדובר במכה חולפת ולא היה בכוונתו להתחמק מעבודה, אולם בהמשך התברר כי הנזק חמור יותר, והוא נזקק לטיפולים רפואיים רבים. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ונקבעה לו נכות צמיתה עקב הגבלה קשה בתנועה. בסוף חודש מאי 2011 התובע הפסיק לעבוד בחברה מיוזמתו.

המעסיקה לא דאגה לסביבת עבודה בטוחה

התובע טען כי סגן מנהל הסניף של שופרסל הדריך את כלל הסדרנים כיצד לעבוד, אולם המעסיקות הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית כלפיו, מאחר שלא ניתנו לו הוראות בטיחות לעבודה במחסן המהווה סיכון.

מנגד הנתבעות הכחישו את נסיבות התאונה, וטענו כי אין לקבל את עדות התובע, מכיוון שמדובר בעדות יחידה של בעל דין. לחלופין נטען כי התובע, שהיה עובד ותיק בחברה, ידע שסביבת עבודתו אינה בטיחותית, וכי במחסן הסופר פועלות מלגזות במהלך קבלת סחורה. לפיכך יש לייחס לו אשם תורם בתאונת עבודה, עקב אי נקיטת אמצעי זהירות.

בית המשפט השתכנע כי התובע הוכיח את נסיבות אירוע התאונה, בכך שנפל ונחבל במחסן בשל שאריות מזון שהיו על הרצפה. וקבע כי המעסיקות היו צריכות לצפות את התרחשות האירוע, וניתן היה למנוע את נזקי גוף התובע בנקיטת אמצעי זהירות פשוטים, כמו הדרכה, הקפדה על תחזוקה של סביבת העבודה והזהרת העובדים מפני סכנת החלקה.

הנתבעות יפצו את העובד בסך של 78,600 שקלים

בית המשפט קבע כי להנהלת הסניף היתה שליטה מלאה על התובע ועל סדרי עבודתו, וכמעסיקה ישירה עליה לדאוג להנהגת שיטה המונעת חשיפה לסיכונים בסביבת העבודה. בנוסף קבע כי על חברת כוח אדם מוטלת החובה לוודא כי עובדיה מועסקים בתנאים בטוחים, גם אם אינם בשליטתה הישירה, ומוטלת עליה החובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים, כדי להגן על עובדיה מפני סיכונים.

בית המשפט קבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 386,000 שקלים, בגין אבדן כושר השתכרות, כאב וסבל ועזרת צד ג'. בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות, קבע ששופרסל תישא בשיעור של 60% מסכום הפיצויים וחברת כוח אדם בשיעור של 40%. בנוסף ייחס אשם תורם לתובע בשיעור של 15%. לפיכך יתרת סכום הפיצויים לאחר הניכויים של תגמולי ביטוח לאומי ואשם תורם, היא בסך של 78,600 שקלים.

ת"א 35053-06-11