איך לקבל פיצויים בגין החלקה על רצפה רטובה בעבודה?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

כל עובד שכיר או עצמאי המבוטח בביטוח לאומי זכאי לקבל פיצויים במקרה של תאונת עבודה, כאשר הפציעה נגרמה בדרך לעבודה, במהלכה או בדרך חזרה הביתה, וגם כאשר התאונה נגרמה בשל החלקה על רצפה רטובה במשרד או במפעל.

עובד שנפצע עקב החלקה על רצפה רטובה, זכאי לקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי. מיד לאחר התרחשות התאונה, נדרש העובד לדווח למעסיק על פציעתו ולגשת לבדיקה רפואית. ברוב המקרים שבהם נגרם נזק גופני, העובד יקבל ימי מחלה על פי החלטת הרופא. עבור שלושת ימי המחלה הראשונים המעסיק ישלם לעובד 75% מהשכר הקבוע, ולאחר מכן זכאי לתשלום מביטוח לאומי בשיעור 75% מהשכר עד 12 ימי מחלה.

במקרה שנקבע כי העובד זקוק למנוחה שנמשכת מעל 12 ימים, המעסיק ישלם לעובד 75% מהשכר בתשעת הימים הראשונים, והחל מהיום העשירי ועד היום ה 19, ביטוח לאומי ישלם שכר בשיעור 75% לתקופה של עד 91 ימים. בתום תקופה זו, העובד רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות באמצעות הוועדה הרפואית.

עובד שהוכר כנפגע עבודה, זכאי לטיפול רפואי הכולל תשלום על הוצאות רפואיות שונות, כולל אשפוז, החלמה ושיקום, נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור 10% ומעלה, זכאי לשיקום מקצועי כדי לסייע בהשתלבות חזרה במעגל העבודה. עובד שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 10% ועד 19%, זכאי לפיצוי חד פעמי. אם נקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה, הוא זכאי לקצבת נכות בגין תאונת עבודה.

בנוסף לתשלומים מביטוח לאומי, העובד יכול להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק, זאת כאשר המעסיק לא דאג לסביבת עבודה בטוחה, והתאונה אירעה עקב רשלנותו של המעסיק. לשם כך נדרש העובד להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו, להפרת חובתו של המעסיק בשמירה על בטיחותו.

תביעה נגד מעסיק בגין החלקה על רצפה רטובה במשרד

התובעת, ילידת 1993, הגישה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת עבודה, עקב החלקה על רצפה רטובה. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בהרצליה, נגד המעסיקה, שהיא חברה המתמחה במתן שירותי ייעוץ ובפיתוח פתרונות הדרכה.

התובעת אשר עבדה כמזכירה, צעדה במסגרת תפקידה לעבר מכשיר הטלפון שהיה מונח על השולחן הקדמי במזכירות, ותוך כדי הליכה החליקה ונפלה על הקרקע. בדיעבד הסתבר כי הרצפה הייתה רטובה מטפטוף מים מהמזגן, אך התובעת טענה כי הבחינה ברטיבות רק לאחר שהתאוששה מנפילתה, ואף לא היה ידוע לה על נזילות או טפטופים של מים מהמזגן או מכל מקום אחר.

המעסיקה לא הכחישה את קרות האירוע, אך הגישה הודעה לצד שלישי נגד בעלת המושכר שבו התרחשה התאונה, בטענה כי בהסכם השכירות התחייבה בעלת הנכס למסור את החזקה לאחר תיקון כל הליקויים, לרבות תיקון נזילות בתקרה. מנגד בעלת הנכס טענה כי נזילת המים לא ארעה בגין אחריותה, אלא בשל אופן השימוש במזגנים שגרמו ליצירת רטיבות.

הצדדים הגיעו להסכמה שלפיה תסולק תביעת התובעת תמורת סך כולל של 320,000 שקלים מעבר לתשלומי המוסד לביטוח לאומי. ולאחר מכן, בית המשפט הגיע למסקנה כי דין ההודעה לצד שלישי להידחות נוכח ההתחייבות לביטוח של המעסיקה, לדאוג לתיקון הנזילות, אשר לא קוימה. לפיכך המעסיקה נדרשה לפצות את התובעת בגין נזקיה.

ת"א 19695-09-12