חרף פער זמנים משמעותי - אוטם שריר הלב הוכר כתאונת עבודה
| דרגו את המאמר |
|
בין האירוע בעבודה לבין התקף הלב חלפו שלושה שבועות – האם תאונת עבודה?
האם אירוע לב כגון אוטם שריר הלב יכול להיות מוכר בתור תאונת עבודה? האם אוטם שריר הלב אשר נגרם כתוצאה מוויכוח או לחץ בעבודה מקיים את הקשר הסיבתי הדרוש להכרה מכוח חוק הביטוח הלאומי? סוגיה זו מונחת פעמים רבות לפתחם של בתי הדין לעבודה.
בכדי שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה מבחינה משפטית, רובץ על התובע נטל ההוכחה להוכיח שהאירוע נגרם בעבודה כתוצאה מלחץ נפשי קשה או מאמץ פיסי חריג. מקרים אלו יכולים להיות אלימות פיסית או אלימות מילולית בעבודה, שיחה מלחיצה עם ספקים או משקיעים, מאמץ פיסי בלתי רגיל ועוד.
אחת הדרישות העיקריות העומדות בבסיס הקשר הסיבתי המשפטי הינה הוכחה כי בין האירוע הנטען בעבודה לבין אוטם שריר הלב התקיימה סמיכות זמנים של ממש. דהיינו, אירע אירוע בעבודה, העובד חש כאבים בחזה, הובהל לבית החולים ואובחן כסובל מאוטם שריר הלב.
ישנם גם מקרים חריגים אשר במסגרתם מוכר אוטם שריר הלב גם לאחר פרק זמן משמעותי. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן על ידי בית הדין לעבודה במסגרת תביעה להכרה באוטם שריר הלב שאירע כשלושה שבועות לאחר האירוע המלחיץ בעבודה.
שיחה מלחיצה עם ספק
מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי מנכ"ל חברה העוסקת בייעוץ ומתן ביקורת פנים בארגונים. באחד הימים, נקלע המנכ"ל לשיחה קשה עם ספקים ושלושה שבועות לאחר מכן הוא פנה לרופא המשפחה והתלונן כי הוא חש מחושים עזים בחזה (בדגש על צד ימין).
קראו עוד בתחום:
- תאונת עבודה בגין אוטם שריר הלב לאחר פיטורים, האמנם?
- תאונת דרכים ואוטם שריר הלב, פיצויים בסך של 600,000 ש"ח
- מחלת לב, התקף לב, אוטם שריר הלב
בעקבות התלונות, התייצב התובע לבדיקת מאמץ כעבור שלושה ימים. בדיקת המאמץ הופסקה לאחר זמן קצר וזאת משום שהתובע חש כאבים בחזה ובצד ימין. עוד באותו היום נשלח התובע לבית החולים ושם אושפז ונאלץ לעבור צנתור. התובע עבר מספר צנתורים נוספים ולבסוף נותח בניתוח מעקפים.
התובע הגיש תביעה לביטוח הלאומי ובמסגרתה ביקש כי המוסד יכיר בו כנפגע עבודה. לטענתו, השיחה הקשה עם הספקים פגעה בליבו וכל הקורות עימו לאחר מכן היוו תגובת שרשרת לכך. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה וערעור על כך הוגש לבית הדין לעבודה.
המומחה מטעם בית הדין מקבל את גרסת התובע
בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו אשר קבע כי אוטם שריר הלב בו לקה התובע נבע מטרשת עורקים ממנה סבל במשך שנים. כמו כן, להתקף הלב קדמה, לשיטתו של המומחה, תעוקת חזה משמעותית. המומחה קבע כי אין לו ספק לכך שהאירוע החריג במקום העבודה, השיחה עם הספקים, הפך את טרשת העורקים השקטה והיציבה לתעוקת חזה של ממש.
הביטוח הלאומי הפנה למומחה הרפואי שורה ארוכה של שאלות הבהרה אך המומחה נשאר איתן בעמדתו. הלכה פסוקה היא כי בית הדין לעבודה נוטה לייחס משקל רב לחוות דעת רפואית של מומחה הממונה מטעמו. מושכלות ראשונים הם כי מקורה של חוות דעת רפואית כגון דא הינו אובייקטיבי שכן המומחה איננו מציג דבריו מטעם אחד מבעלי הדין. השופטת דיתה פרוזינין קיבלה אפוא את קביעתו של המומחה וכתוצאה מכך את הערעור.
"חרף העובדה שחלפו כשלושה שבועות בין התקף הלב לבין האירוע בעבודה, מדובר בעניין בעל נסיבות חריגות ויש להטות את הכף לטובתו של המערער. מאז האירוע החריג בעבודה החל התובע לסבול מסימפטומים שונים בחזהו אשר בסופו של היום הביאו להתפרצות אוטם שריר הלב", נכתב בפסק הדין.
