תאונת עבודה של מורה בגין צרידות בקול?

דרגו את המאמר

האם צרידות לאחר שנים בתור מורה היא תאונת עבודה?

מורים רבים נדרשים במהלך עבודתם להרים את קולם אל מול התלמידים הרעשניים. במסגרת תביעה אשר הוגשה לפתחו של בית הדין לעבודה, נבחנה זכאותה של מורה להכיר בצרידות קולה כנכות רפואית שמקורה בעבודתה. האם במקרה זה ניתן להכיר בצרידות הקול בתור תאונת עבודה על פי משמעותה בחוק?

התובעת במקרה דנן עבדה כמורה כ-35 שנה, עד למועד פרישתה במרץ 2005. בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו על מנת לבחון את קיומו של קשר סיבתי בין הצרידות במיתרי קולה של התובעת לבין עבודתה. בחוות הדעת הרפואית אשר הגיש המומחה מטעם בית הדין, נקבע כי צרידות קולה של התובעת נבע מתחלואה טבעית ולא בשל היותה מורה. המומחה הוסיף כי הסבל אשר נגרם למורה בגין צרידותה החמיר במהלך עבודתה, אך לא נגרם בגינה.

      קראו עוד בתחום:

• דרמטיטיס תוכר כתאונת עבודה על בסיס מחלת מקצוע - צבעי חשוף לחומרים רעילים

• סרטן העור יוכר בתור תאונת עבודה - מדריכה שהתה במסגרת עבודתה תחת השמש

• תאונה במהלך הלוויה כאשר העובד הינו נציג מקום העבודה

• תאונת עבודה במהלך נופש - המעסיק אירגן את החופשה

המומחה קבע כי תנאי עבודתה של התובעת השפיעו על מחלתה "במידה משנית וחולפת". ההפרעה במיתר הקול של התובעת נבעה לשיטתו של המומחה מתהליך תחלואי שאינו קשור לעבודתה. המומחה ציין כי אין ספק שהסבל מהתהליך התחלואי, וההפרעה התפקודית (החולפת) שהתבטאה בהתעייפות קולית והחמרה בצרידות, הוחמרו כתוצאה מהמאמץ הקולי הכרוך בהוראה. במילים אחרות, עבודת ההוראה של התובעת לא גרמה להחמרת מחלתה של התובעת, אלא רק להחמרת הסבל שלה מהתהליך התחלואי (הפוליפ) שאירע ללא קשר לעבודתה.

מדובר בנזק בר ריפוי

המומחה ציין כי ברור שאילו הייתה התובעת עובדת בתור כתבנית, הייתה היא סובלת מצרידות קלה יותר מאשר בעבודת ההוראה. עם זאת, עייפות קולית חולפת וצרידות חולפת הנובעת מעייפות זו, אינה מהווה נכות או תוספת לנכות. מדובר בהשפעה "משנית" שהייתה לתנאי עבודתה של התובעת על מחלתה, ומכאן גם היותה "חולפת" - עם סיום עבודתה כמורה הפסיק הסבל הנוסף הכרוך במאמץ הקולי הנובע ממיתר הקול החולה.

למה הדבר דומה? פסנתרן מקצועי ננשך באצבעו ע"י כלב. ברור שאין לכך כל קשר סיבתי עם עבודתו כפסנתרן, אך בהיותו מחויב להמשיך ולנגן לפרנסתו מפריע לו הכאב באצבע יותר מאשר אם היה עובד כמורה.

כמו כן, עניין זה עלול לפגוע באופן זמני ביכולתו המקצועית כנגן. עם הפסקת עבודתו כפסנתרן היה הסבל הנוסף חולף, מיידית. לסיכום - מחלתה של התובעת במיתר הקול לא הוחמרה כתוצאה מעבודתה כמורה, אלא רק סבלה שהתבטא במאמץ יתר, התעייפות קולית והחמרה (זמנית) בצרידות כתוצאה מההתעייפות הקולית.

השופטים קבעו כי דין תביעתה של המורה להידחות שכן עם פרישתה מעבודת ההוראה נותר רק הפוליפ על מיתר הקול השמאלי שהופעתו, כאמור, נבעה מתהליך תחלואי בלבד. אילו הוסר הפוליפ ממיתר הקול השמאלי בפעולה ניתוחית פשוטה, הייתה ההפרעה התחלואית (שאינה קשורה לעבודה) חולפת לחלוטין.