תאונת דרכים בדרך לעבודה - מה עושים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תאונת דרכים בדרך לעבודה מהבית, או בדרך חזרה בסיום העבודה הביתה עשויה להיות מוכרת על פי חוק ביטוח לאומי כתאונת עבודה, אם העובד נפגע באופן הקשור למקום עבודתו, אולם אם בדרך חלה סטייה של ממש לצורך נסיבות שאינן קשורות בעבודה במשך זמן רב, התאונה לא תוכר כתאונת עבודה.

על פי הגדרת החוק, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיקו, ולעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו או עקב עיסוקו. עובד שנפגע זכאי לקבל פיצויים על פי חומרת הנזק מהמוסד לביטוח לאומי. הנפגע זכאי להגיש תביעה לדמי פגיעה ואם נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה, הוא עשוי להיות זכאי גם לגמלת נכות מעבודה.

תאונת עבודה נחשבת גם כאשר היא מתרחשת בדרך מהבית לעבודה, במהלך יום העבודה או בדרך מהעבודה הביתה ובלבד שמדובר במסלול רגיל וללא סטיות למטרות אחרות. אולם יש גם סטיות והרחבות. כך למשל, תאונה שהתרחשה תוך כדי נסיעה או הליכה מהמקום שבו העובד לן בלילה בדרך לעבודה, או בדרך מעבודה אחת לעבודה אחרת, למי שעובד בשתי עבודות, תיחשב כתאונת עבודה.

תאונת דרכים שהתרחשה בזמן הפסקה

תאונת דרכים שהתרחשה בזמן הפסקת עבודה, תוכר כתאונת עבודה אם ההפסקה נלקחה בתחומי מקום העבודה, בתנאי שההפסקה הייתה מקובלת על דעת המעסיק ולא ארכה יותר משלוש שעות. ביקור במשרד לאחר הפסקת עבודה, במהלך שעות העבודה ובקשר לעבודה שבמהלכו התרחשה תאונה הוא בגדר תאונת עבודה.

כאשר התאונה התרחשה במהלך ההפסקה, המוסד לביטוח לאומי בוחן מה היתה מהות ההפסקה ומה היה אורכה. כך למשל כאשר עובד עצר את הרכב כדי לרכוש לעצמו שתייה או מזון, ומיד לאחר מכן המשיך בדרכו, מדובר בהפסקה שלא מנתקת את הקשר בין מקום העבודה לדרך הביתה.

עם זאת במקרים שבהם העובד ישב במסעדה במשך זמן, או עצר בדרך לצורך ענייניו הפרטיים, שאינם קשורים בעבודה, ייתכן כי יהיה עליו להוכיח שהתקיים קשר סיבתי בין זמן הדרך לבין סיכון הדרך, וכי מעשיו בעת ההפסקה הממושכת אינם שומטים את הקשר הסיבתי שבין העבודה לתאונה.

הגשת תביעה לדמי פגיעה

כאשר מדובר בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים, הנפגע אמור להגיש תביעה גם נגד המוסד לביטוח לאומי וגם נגד חברת הביטוח של הרכב. אם התאונה אירעה להולך רגל או לרוכב אופניים נגד הרכב הפוגע, התשלום מתבצע על ידי הביטוח הלאומי במסגרת החובה שבחוק, ואת השאר הכסף ניתן לקבל מחברת הביטוח.

מיד לאחר התרחשות התאונה, העובד נדרש לדווח למעסיק על פציעתו ולגשת לבדיקה רפואית. ברוב המקרים העובד יקבל ימי מחלה על פי החלטת רופא תעסוקתי. עבור שלושת ימי הפגיעה הראשונים המעסיק ישלם לעובד 75% מהשכר, ולאחר שלושה ימים זכאי העובד לתשלום 75% מהמוסד לביטוח לאומי, עד 12 ימי מחלה.

אם נקבע כי העובד זקוק למנוחה שנמשכת למעלה מ-12 ימים, המעסיק ישלם לעובד 75% מהשכר בתשעת הימים הראשונים והחל מהיום העשירי ועד היום ה-19, שכר בשיעור 75% ישולם על ידי ביטוח לאומי עד 91 ימים.

בתום תקופה זו, העובד רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות באמצעות הוועדה הרפואית. נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 10% ועד 19%, זכאי לפיצוי חד פעמי. אם נקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 20% נכות ומעלה, הוא זכאי לקצבת נכות מהעבודה.