האם קצבת נכות מהביטוח הלאומי מונעת הצגת ראיות חדשות בפני קצין התגמולים?

דרגו את המאמר

הצגת ראיות חדשות לקצין התגמולים למרות קצבת נכות כללית המשולמת שנים

חוק הנכים קובע כי אדם אשר פנה לקבלת זכות בגין נכות למוסד לביטוח לאומי, אינו יכול לפנות לאחר מכן לקבלת זכות בגין נכות זהה ממשרד הביטחון. האם בחירה זו תקפה גם כאשר חייל משוחרר פנה קודם כל למשרד הביטחון ונדחה, ואז הלך "בלית ברירה" בתלם הביטוח הלאומי? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור.

המבקש התגייס לצה"ל בשנת 1982 ובחלוף שלוש שנים מגיוסו הגיש תביעה כנגד קצין התגמולים להכיר במחלת הנפש ממנה הוא סובל בתור נכות שנגרמה במהלך ובעקבות השירות. קצין התגמולים דחה את התביעה וגם ערעור אשר הוגש על החלטה זו נדחה על ידי ועדת הערעורים.

החל משנת 1992, מקבל המבקש קצבת נכות כללית לפי חוק הביטוח הלאומי בגין מצבו הנפשי. בשנת 2007, 15 שנה לאחר מכן, פנה המבקש פעם נוספת לקצין התגמולים. לטענתו, הייתה בידיו חוות דעת רפואית חדשה אשר הצדיקה עיון חוזר בסוגיית ההכרה בנכותו מכוח חוק הנכים.

קצין התגמולים דחה את הבקשה וזאת משום שהמבקש בחר לממש זכותו לפי חוק המוסד לביטוח לאומי ומכאן שהוא אינו זכאי לפנות במקביל גם בהליך לפי חוק הנכים. המבקש ערער על החלטה זו וועדת ערעורים במשרד הביטחון דחתה ערעורו. המבקש הגיש ערעור על החלטת וועדת הערעורים לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי קבע, בהתאם להלכה אשר נקבעה בע"א 3449/90 קצין התגמולים נ' איבגאנה, פ"ד נז(2) 84 (1993), כי דין הערעור להידחות. בפסק הדין נקבע כי פנייתו של נכה לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, לאחר שתביעתו מכוח חוק הנכים נדחתה, מהווה בחירה לפי משמעות סעיף 36(א) לחוק הנכים. בית המשפט הוסיף כי סעיף 35(א) לחוק הנכים, אשר מאפשר לקצין התגמולים לבחון ראיות חדשות בכל בקשה (גם אם נתקבלה בה החלטה סופית), אינו חל לגבי מי אשר הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.

העליון - טענת הבחירה לא תועיל למבקש שכן לא מדובר בראיות חדשות

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית המשפט העליון. לטענתו, מדובר אפוא בסוגיה משפטית אשר טרם ניתנה עליה הדעת בבית משפט זה. לדבריו, השאלה העומדת על הפרק היא – האם בחירה לתבוע זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לאחר שתביעה לפי חוק הנכים נדחתה, מהווה אכן בחירה בין זכויות לפי סעיף 36א' לחוק הנכים? לטענתו, התשובה לכך אמורה להיות שלילית וזאת משום שהוא לא "בחר" בזכות הביטוח הלאומי אלא עשה זאת בלית ברירה לאחר דחיית תביעתו במשרד הביטחון.

      קראו עוד בתחום:

• פריקות כתף חוזרת במהלך שירות צבאי - החמרה במצב בריאותי
• הכרה בשתי תאונות דרכים בתור פגיעה במהלך השירות הצבאי
• אנורקסיה לאחר שירות צבאי, האם תתקבל תביעה?
• ביטול החלטת וועדת חריגים באגף השיקום - ניתנה ללא סמכות

בית המשפט העליון דחה את הבקשה והותיר את פניו של המבקש ריקם. בפסק הדין נקבע כי מקומה של השאלה שהעלה המבקש אינו בהליך זה. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן לא רק כאשר ישנה שאלה החורגת בחשיבותה מן העניין שיש לצדדים הישירים, אלא יש להוכיח גם כי פיתרון השאלה יפתור את המחלוקת הפרטנית.

במקרה זה נקבע כי המבקש לא החזיק בידיו חומר ראיות אשר תוקף באופן משמעותי ואמיתי את החלטת קצין התגמולים משנת 1990. "בחינת חוות הדעת החדשה אשר עליה תלה המבקש יהבו לא מצביעה על כל חדש", נכתב בפסק הדין, "במצב דברים זה, מסקנתי היא כי אין לראות בראיות שהובאו על-ידי המבקש כאלה המצדיקות בחינה מחודשת של מצבו על-ידי קצין התגמולים לפי סעיף 35 לחוק הנכים, וזאת גם מבלי להידרש לעיון מחדש בהכרעותיו של בית משפט זה בעניין הבחירה".