העדר רישום פורמאלי בביטוח לאומי ודחיית תביעה של עצמאי לדמי פגיעה

דרגו את המאמר

תאונת עבודה לעצמאי שלא היה רשום בביטוח הלאומי כעצמאי

ב"ל 2416-06-11

עצמאים ושכירים בישראל מבוטחים בביטוח לאומי וזכאים לזכויות שונות במידה והם נפגעים בתאונת עבודה. עם זאת, על מנת להיות מוכר כזכאי לזכויות אלה, שומה על העובד להירשם כחוק בביטוח הלאומי. דהיינו, במידה ועסקינן בעובד עצמאי, עליו לדאוג להירשם בביטוח הלאומי בתור שכזה. האם תשלום חוב ביטוח לאומי בתור עובד עצמאי, אך ללא השלמת הרישום באופן פורמאלי, עלול שלא להספיק לאדם בתביעת דמי פגיעה מעבודה? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

      קראו עוד על תאונות עצמאיים:

• חשיבות המסמכים הרפואיים במסגרת תביעה בגין תאונת עבודה של עצמאי
• האם שיחה עם משקיע גרמה לבעל עסק עצמאי לאירוע לב?
• נפילה במקלחת - האם עצמאי יוכר בתור נפגע עבודה?
• תביעה לדמי פגיעה של זמר חתונות בגין צרידות בקול
• עקר בית ישלם ביטוח לאומי וביטוח בריאות, בניגוד לעקרת בית

התובע במקרה דנן הגיש לביטוח הלאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על תאונת עבודה. לדבריו, במסגרת עבודתו בתור עצמאי, הוא נפגע באפריל 2010 במהלך עבודתו. הביטוח הלאומי דחה את התביעה מהנימוק הבא - "המבוטח לא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ולא עשה את המוטל עליו על מנת להירשם כעצמאי. על פי ביקורת הגבייה, לא נעשתה פנייה לרישום כעצמאי". הביטוח הלאומי הציג בפני בית הדין לעבודה תעודת עובד ציבור אשר ממנה עלו הפרטים הבאים.

לוח הזמנים הרלבנטי

• דצמבר 2009 - מתקבלת אצל הביטוח הלאומי שומת מס של התובע לשנת 2008, הן בגין עבודתו כשכיר (80,000 שקלים) והן בגין עבודתו כעצמאי (22,000 שקלים).
• ינואר 2010 - נשלח לתובע מכתב בירור מעמד ובו הוא מתבקש לפרט את הכנסותיו, מקורן, ושעות העבודה הממוצע כעובד עצמאי. במכתב זה מובהר לתובע כי "הוא איננו מבוטח לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי בתקופה המדוברת". התובע איננו משיב על מכתב זה ונשלח אליו לקראת סוף חודש ינואר מכתב נוסף ובו פנקסי תשלומי דמי ביטוח כעצמאי וחישוב דמי ביטוח שעליו לשלם.
• מאי ויוני 2010 - נשלחים לתובע תזכורות באשר לחוב אשר נוצר לו כתוצאה מאי תשלום דמי ביטוח לאומי. בסוף חודש יוני מתקבל אצל הביטוח הלאומי דין וחשבון רב שנתי ובו התובע מדווח כי הוא החל לעבוד ביולי 2008 בתור עצמאי בהיקף של 20 שעות שבועיות. התובע לא מדווח על הכנסותיו. באותו היום, התובע משלם תשלומים שונים על חשבון חובו ונערך עימו הסדר תשלומים לשם פירעון החוב במלואו.

טענות הצדדים

התובע טען כי הוא היה זכאי לדמי פגיעה בעבודה בגין התאונה שאירעה לו בכובעו כעצמאי באפריל 2010. לטענתו, מכתבי הביטוח הלאומי היו עדות לכך שהמל"ל הכיר בו כעצמאי עובר לתאונה. כמו כן, התובע טען כי הוא עשה את כל המוטל עליו על מנת להירשם כעצמאי וכל שינוי מאוחר ברישום לא היה באחריותו. לחילופין, התובע טען כי המוסד לביטוח לאומי היה צריך לקבל את תביעתו, ולו מחמת שיקולים של הוגנות וצדק. מנגד, הביטוח הלאומי טען כי התובע לא ביצע את הפעולות אשר היה עליו לבצע לפי התקנות. נטען כי שומה במשרדי מס הכנסה איננה כרישום בביטוח לאומי כעצמאי.

הוראות החוק

בית הדין לעבודה, כבר בתחילת החלטתו, רמז על הבאות. בראשית פסק הדין הודגש כי חוק הביטוח הלאומי הינו חוק בעל תכלית סוציאלית ועל כן "בעת שיקול של עוול מול עוול, יש להעדיף את הפרשנות אשר תיטיב עם המבוטח". מבחינת "החוק היבש", התנהלות של עצמאי מול ביטוח לאומי צריכה להיעשות באופן הבא:

1. המבוטח צריך להירשם בביטוח הלאומי כעצמאי, או לכל הפחות לעשות את המוטל עליו על מנת להירשם.
2. עליו למלא אחר אחד מהתנאים הבאים - להירשם במוסד לביטוח לאומי על ידי מילוי טופס, להגיש דין וחשבון אשר עלה ממנו כי הוא עבד בתור עצמאי בתקופה המדוברת, לשלם את דמי הביטוח כנדרש בתקנות.

מן הכלל אל הפרט

במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי טענות הביטוח הלאומי היו לכאורה נכונות וזאת משום שהתובע לא פעל באחת הדרכים המנויות לעיל. הוא לא הוכיח מתי וכיצד נרשם בביטוח הלאומי בתור עצמאי, הוא הגיש דין וחשבון למל"ל רק לאחר האירוע המדובר, ותשלום חובותיו נעשה באיחור. אי לכך, הודגש כי התובע אכן לא ביצע את המוטל עליו לפי החוק והתקנות. במילים אחרות, אם הרישום בביטוח הלאומי כעצמאי היה מוגדר בחוק כתנאי אשר אין בלתו, הרי שדין תביעתו של המבוטח היה לדחייה. עם זאת, בית הדין לעבודה קיבל את התביעה. מדוע?

בפסק הדין נקבע כי יש לבחון את התקנות והחוק על בסיס התכלית המקופלת מאחוריהם. דהיינו, נשאלה השאלה מהי התכלית אשר עומדת מאחורי החובה להירשם כעצמאי והאם תכלית זו הושגה במקרה דנן (עוד בטרם קרות התאונה המדוברת). על פי פסיקת בג"צ, מטרתו העיקרית של רישום העצמאיים הינה "לאפשר לרשות להתכונן מבחינה תקציבית לפועלם של X עובדים עצמאיים בזמן נתון". במילים אחרות, כאשר קיימת וודאות באשר להיותו של פלוני עובד עצמאי, אך הרישום לא בוצע בפועל על פי התקנות, ייתכן ותכלית זו תוגשם גם אם לא נעשתה באופן פורמאלי.

במקרה דנן, השופטים קבעו כי עיון בתעודת עובד הציבור אשר הוגשה לפני בית הדין לעבודה, הראה כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בקיומו של התובע כעצמאי כבר עובר לתאונה (וכבר בדצמבר 2009 ובינואר 2010).

לסיכום, בית הדין לעבודה קבע כי אמנם הרישום בביטוח לאומי הינו חשוב וזאת משום שהוא "משרת את אחת התכליות המרכזיות הקבועות בחוק", אך הוא איננו חזות הכול. דהיינו, במקרים בהם עולה ממכלול הנסיבות כי היה ניתן לקבוע שהביטוח הלאומי הכיר במעמדו של פלוני "כעצמאי", וזאת כאשר הוא חישב לו דמי ביטוח, הודיעו על קיום חוב בדמי ביטוח כ"עצמאי" ואף שלח לו פנקסי תשלומים - ייתכן ותעמוד התכלית היסודית של ענף נפגעי העבודה. תכלית זו דורשת ליצור מצב בו מרבית האוכלוסייה העובדת תהיה מבוטחת.