דמי פגיעה לעוסק מורשה לאחר תאונת עבודה למרות העדר רישום כעצמאי במל``ל

דרגו את המאמר

עצמאי שלא נרשם בתור עצמאי בביטוח הלאומי לא יזכה לדמי פגיעה

בתי הדין לעבודה נוטים להתייחס לעניין חובת הרישום של עצמאים בביטוח הלאומי, כתנאי מוקדם לקבלת הגמלה, בגישה דווקנית. מושכלות ראשונים הן כי ישנו קושי לפקח על ציבור העצמאים. אי לכך, נקבע לא אחת כי חובת הרישום הינה הכרחית וזאת על מנת שבפני המוסד תהיה תמונה שלמה (ככל האפשר) של ציבור המבוטחים המתווסף אליו.

סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי עובד עצמאי יהיה זכאי לגמלה וזאת בתנאי שבעת הפגיעה הוא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי או עשה את המוטל עליו על מנת להירשם. תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי קובעת כי עובדים עצמאיים חייבים ברישום לעניין ביטוח נפגעי עבודה.

תקנה 2 מוסיפה כי עובד עצמאי יהיה אדם אשר ביצע אחד מאלה: נרשם במוסד לביטוח לאומי על ידי מילוי טופס (לפי סעיף 9), הגיש דין וחשבון ממנו נובע כי הינו עובד עצמאי לפי העניין, שילם בתקופה שקדמה לפגיעה את כל דמי הביטוח (והתשלום נעשה בציון שם, מען ומספר זהות במרשם התושבים).

בית הדין הארצי קבע בעניין זה כי על מנת לבחון אם אדם עשה את המוטל עליו על מנת להירשם, יש לבדוק את מעשיו בכדי להירשם בביטוח הלאומי באופן פרטני, ולא בפני רשויות אחרות. לשם כך נבחנים מכלול הנסיבות ביחסיו של האדם והמוסד לביטוח לאומי, על פי מבחן הסבירות.

      קראו עוד על תאונות עבודה לעצמאים:

• תביעה לדמי פגיעה של זמר חתונות בגין צרידות בקול
• נפילה במקלחת - האם עצמאי יוכר בתור נפגע עבודה?
• האם שיחה עם משקיע גרמה לבעל עסק עצמאי לאירוע לב?
• חשיבות המסמכים הרפואיים במסגרת תביעה בגין תאונת עבודה של עצמאי
• חישוב שכר לעצמאי על פי משיכות מזומנים מן החברה

הלכה פסוקה היא כי המבחן הקובע הוא עשיית המוטל לשם הרישום, ולא תום ליבו של המבוטח ו\או רשלנות מקצועית של בא כוחו. במילים אחרות, על המבוטחים לכבד את החובות המוטלות עליהם כלפי הביטוח הלאומי לפי חוק, כשם שמוטלות חובות שונות על המוסד כלפיהם.

דוגמא לפסק דין

מר תורג'מן הגיש נגד המוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה אשר ארעה לו, לטענתו, עת עבד בתור עצמאי בבניין עיריית תל אביב. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו בטענה כי הוא נרשם כעובד עצמאי רק יום לאחר התאונה הנ"ל.

בעקבות דחיית תביעתו, הגיש מר תורג'מן תביעה לבית הדין לעבודה. בתביעתו טען האחרון כי הוא מוכר כעצמאי ברשויות המס זמן רב לפני התאונה. להוכחת טענותיו, הציג מר תורג'מן שורה של מסמכים ביניהם תעודת עוסק מורשה, אישור על ניהול פנקסי חשבונות, אישור של שומות מס הכנסה, דו"ח פעולות של הביטוח הלאומי בחשבונו בין השנים 2008-2010 ועוד.

המוסד לביטוח לאומי טען כי תביעתו של מר תורג'מן נדחתה וזאת כדין ובהתאם לסעיף 77 לחוק. לטענת המל"ל, רישום במס הכנסה אינו פוטר את התובע מרישום במוסד לביטוח לאומי.

בית הדין לעבודה קבע כי על פי סעיף 77 לחוק, ישנן שתי חלופות לצורך הזכאות לתשלום גמלאות במקרה של תאונת עבודה. אחת – היות המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי, השנייה – הוא עשה את המוטל עליו על מנת להיות רשום כעצמאי.

באשר לחלופה הראשונה, החלטתו של המל"ל במקרה זה, לפיה בעת הפגיעה התובע לא היה רשום כעצמאי, מבוססת על דו"ח שהגיש התובע בעצמו בנובמבר 2011. בדו"ח זה הצהיר התובע כי עבד כעצמאי משנת 1996 ועד שנת 2005, ולאחר מכן צוין כי הוא אינו עובד ותקופה מסוימת הוא היה אסיר. בית הדין לעבודה קבע כי יש לקבל את טענת המוסד לכך כי משלא הוגשה לו הצהרה המלמדת על כך שהתובע חזר להיות עצמאי, עד יום לאחר התאונה, במועד הפגיעה התובע לא היה רשום כעצמאי ומעמדו הוא של מי שאינו עצמאי או שכיר.

באשר לחלופה השנייה, גם כאן דין טענות התובע להידחות. בית הדין בוחן את מכלול היחסים בין אדם לבין הביטוח הלאומי בבואו לקבוע האם, לפי מבחן הסבירות, עשה האדם את המוטל עליו בכדי להירשם בתור עצמאי. במקרה דנן, השופטים קבעו כי התובע לא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בדבר היותו עצמאי במשך השנים 2007-2008 ועשה זאת לראשונה רק בשנת 2009, לאחר פגיעתו. זאת ועוד, במאי 2008 התובע נרשם כעוסק מורשה ברשויות המס, אך לא הסדיר תא רישומו בביטוח הלאומי כעצמאי, כמצווה בחוק. כמו כן, לא ניתן להסדיר רישום זה באופן רטרואקטיבי.