מסלול זכויות לפי חוק ביטוח לאומי שולל את זכאותו של נכה צה``ל למענק נכות
דרגו את המאמר |
|
![]() |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |

זכות למענק נכות חד פעמי למרות קבלת קצבת נכות מהמל"ל, האמנם?
מח (חי') 14240-02-09
חוק הנכים קובע כי אדם אשר נגרמה לו פגיעה או החמרה במהלך השירות הצבאי ובעקבותיו, יהיה זכאי להיות מוכר כנכה צה"ל ולזכות לתגמולים ותנאים שונים ממשרד הביטחון. עם זאת, לנכים אלה עומדת האופציה גם לבחור בין פיצויים ממשרד הביטחון או פיצויים מכוח הוראות חוקים אחרים כגון חוק הביטוח הלאומי. יש להדגיש כי בחירה באחד החוקים מאיינת באופן אוטומטי את זכותו של הנכה לתבוע זכויות על בסיס חוק אחר.
עיקרון הבחירה נועד לאפשר לנכה ללכת בדרך המתאימה לו, וזאת תוך מניעת תשלום תגמולים כפולים. להלן דוגמא למקרה בו אימו של צעיר שהלך לעולמו ניהלה הליכים כנגד משרד הביטחון בעבור תשלום מענק נכות חד פעמי.
קראו עוד בתחום זה:
- בלש יוכר לפי חוק הנכים בעקבות התקף לב בו לקה במהלך שירותו במשטרה
- אישור להתקנת תותבת בחו"ל לנכה צה"ל ממלחמת לבנון הראשונה
- תאונת דרכים עם ג'יפ צבאי במילואים - תביעה
המנוח במקרה דנן התגייס לצה"ל בשנת 1993 ושוחרר לאחר שנתיים. ארבע שנים לאחר שחרורו, המנוח הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת נכות כלכלית מחמת מצבו הנפשי. בתוך זמן קצר אושרה קצבתו והוא החל לקבל קצבה בגין 100% נכות אשר שולמה לו עד לפטירתו בשנת 2006. שלוש שנים לאחר אישור הקצבה, בשנת 2002, המנוח פנה לקצין התגמולים וביקש להכיר בנכותו כנכות אשר נגרמה כתוצאה משירותו הצבאי.
יודגש כי המנוח לא הודיע לקצין התגמולים בשום שלב שהוא כבר מקבל קצבה מהמל"ל במשך שלוש שנים. בין המנוח לבין קצין התגמולים התנהלו הליכים אשר הסתיימו עם הכרה בכך שמצבו של המנוח החמיר בעקבות השירות. עם זאת, לאחר שוועדה רפואית מטעם קצין התגמולים בדקה את המנוח, משרד הביטחון גילה כי הנכה כבר בחר לקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. אי לכך, נקבע כי המנוח לא היה זכאי למענק נכות ממשרד הביטחון. אימו של המנוח, יורשתו היחידה, הגישה תביעה כנגד משרד הביטחון וזאת בטענה כי בנה היה זכאי לקבל את מענק הנכות, למרות הקצבה מביטוח לאומי.
האם פריצת המחלה והחמרתה היו "מאורע אחד"?
המחלוקת בין הצדדים הייתה האם פרוץ המחלה והחמרתה היו מאורע אחד, אשר בעבורו קיבל המנוח קצבה מביטוח לאומי, או שמא מדובר בשני אירועים אשר כל אחד מהם הקים לאחרון זכאות נפרדת. למעשה, אימו של המנוח טענה כי בנה סבל עוד טרם שירותו מהמחלה הנפשית (אירוע אחד עליו הוא היה זכאי לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי), אך מצבו הנפשי החמיר באופן משמעותי בצבא (האירוע השני עליו הוא היה זכאי, לשיטתה, למענק נכות ממשרד הביטחון).
בית המשפט בחן את טענות הצדדים וקבע כי הדין עם משרד הביטחון. בפסק הדין נקבע כי לא הייתה מחלוקת שהמנוח קיבל קצבת נכות במשך שלוש שנים לפני פנייתו לקצין התגמולים. כמו כן, התביעה למשרד הביטחון הוגשה מבלי שהמנוח גילה כי בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי.
קצבת הנכות נקבעה למנוח על ידי המוסד לביטוח לאומי בהתאם למצבו הנפשי הכולל, וזאת על בסיס בדיקה פסיכיאטרית אשר נערכה לו בשנת 1999. בית המשפט קבע כי לא היה ניתן אפוא להפריד בין האירועים וזאת משום שקצבת הנכות ניתנה בעבור המצב לאחר החמרתו, ולא בעבור המצב עובר להחמרה במהלך השירות הצבאי.
השופטים ציינו כי אין לקבל את פרשנותה של אימו של המנוח, וזאת משום שקבלתה הייתה יוצרת מצב אבסורדי לפיו נכים אשר נפצעו במהלך הצבא יאלצו לבחור בין הוראות החיקוק השונות, בעוד נכים אשר מצבם "רק החמיר" במהלך השירות יוכלו לבחור במענקים משני חיקוקים מקבילים.