תאונה בדרך הביתה - האם סטייה לבית הכנסת מנתקת את הקשר בין העבודה לתאונה?

דרגו את המאמר

מעבר בבית הכנסת בדרך הביתה – האם סטייה מהדרך?

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, קובע כי תאונת עבודה הינה תאונה אשר אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח ובעקבות עבודתו. סעיף 80 לחוק מרחיב הגדרה זו וקובע כי תאונת עבודה הינה גם תאונה המתרחשת כאשר העובד בדרך לביתו או מביתו. במקרים בהם העובד מבקש להכיר בתאונה אירעה בדרך הביתה (או בדרך מהבית), כתאונת עבודה, עליו להוכיח כי לא הייתה סטייה במהלך הדרך והוא נפגע במסלול הישיר בין העבודה לבית. עם זאת, סטייה אשר איננה סטייה של ממש מהדרך המקובלת, איננה מאיינת את זכותו של המבוטח להכרה.

      קראו עוד בתחום:

• תאונת עבודה בדרך הביתה - האם עצירה במסעדה היא סטייה מהדרך?
• תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי – סטייה מהדרגה הקבועה במבחנים
• נפילה בתחנה מרכזית - האם סטייה מהדרך המקובלת לעבודה?
• ההבדל בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר - אחריות המעביד

הלכה פסוקה היא כי המבחן לצורך בדיקת הסטייה הינו מבחן המחולק לשני גורמים עיקריים – מהות ההפסקה ואורך ההפסקה. כל מקרה ומקרה הוא שונה ובכל תביעה צריך בית הדין לעבודה להתייחס למשקל הייחודי של כל אחד מהגורמים הללו. לדוגמא, עצירה לשיחה עם חברים בדרך מהעבודה. שיחות אלו לא יבטלו את הדרך מהעבודה לבית, וזאת כל אימת שמדובר בשיחות חולין קצרות ולא בשיחה ההופכת למפגש חברתי.

הלך לבית כנסת וסטה למשך שעה ממסלולו

ברוח דברים זו, האם סטייה של אדם לבית הכנסת, למשך כשעה בדרך חזרה הביתה, הינה סטייה משמעותית מהדרך. האם פגיעה של אדם זה בדרך מבית הכנסת הביתה, לאחר הסטייה, הינה פגיעה בעבודה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה.

במקרה דנן, בית הדין קבע כי לא מדובר בתאונת עבודה וזאת משום שהסטייה המדוברת הייתה גדולה מדי וניתקה את הקשר שבין התאונה לבין העבודה. על מנת להגיע לבית הכנסת, סטה התובע באופן משמעותי מנתיב נסיעתו. לאחר מכן, התובע שב למסלולו הרגיל ונפגע. בבית הכנסת התעכב התובע כ-10 דקות, ו-40 דקות נוספות נגזלו מזמנו בשל הסטייה מהמסלול המקורי.

דהיינו, במקום שהדרך מהעבודה לבית תימשך 20 דקות, נמשכה הדרך למעלה משעה. "לאור הנסיבות", נכתב בפסק הדין, " יש לקבוע כי המדובר בהפסקה של ממש. חזרתו של התובע למסלול איננה מרפאת את הסטייה המדוברת וזאת היות ומדובר בהפסקה ארוכה בהחלט". בית הדין קבע כי לא ניתן להתעלם מכך שהסטייה וההפסקה בדרך ארכו זמן רב יותר מזמן נסיעתו הרגיל של התובע ממעונו לעבודתו ובחזרה.

יתרה מכך, ההפסקה בבית הכנסת הייתה לשם תיאום אזכרה לאימו של התובע. דהיינו, עצירה אשר לה הייתה חיונית לדרכו של התובע כאשר הוא נמצא בדרך מעבודתו למעונו. מדובר בסטייה אשר מטרתה עניינים פרטיים ללא כל זיקה לעבודה. יתרה מכך, הסטייה הייתה מתוכננת מראש.