הכרה בהרמת פלטות בעבודה כתנועות חוזרות ונשנות לשם הוכחת מיקרוטראומה

דרגו את המאמר

הרמת פלטות בעבודה גרמה לכאבי גב אשר יוכרו כתאונת עבודה

עבל 000465/07

תאונת עבודה איננה רק תאונה במהלכה עובד נופל מסולם או נפגע ממכונה במפעל. תאונת עבודה יכולה להיות גם פגיעה בריאותית אשר נוצרה כתוצאה מביצוע פעולות חוזרות ונשנות. במקרים אלה, במידה והעובד יוכל להוכיח כי תנועות חוזרת ונשנות במסגרת עבודות גרמו לו לפגיעה גופנית, ייתכן והוא יוכר כנפגע עבודה על דרך תורת המיקרוטראומה.

לא אחת, הביטוח הלאומי טוען כי לא ניתן לבודד מתנאי עבודתו של המבוטח תנועות חוזרות ונשנות, אשר פגעו בגופו כל פעם קצת, עד אשר הפגיעה הצטברה לכדי נזק משמעותי. הלכה פסוקה היא כי הכרה בפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה דורשת הכרה בקיומן של פגיעות זעירות, אשר כל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד אשר הצטברות הנזקים הזעירים הנ"ל, זה על גבי זה, גרמה לנזק ממנו סובל המבוטח.

הכרה בפגיעה זעירה זו מבוססת על שניים – אירוע חיצוני של תנועה חוזרת ונשנית אשר התבצעה תוך כדי נעבודה, ונזקי בלתי הדיר אשר נגרם בגין כל תנועה שכזו. במקרים אלה, יש להבחין בין פעילות החוזרת על עצמה במספר רב של תנועות, לבין התנועות אשר מרכיבות אותה.

הרמת פלטות – פעולה חוזרת ונשנית

עובד חברת חשמל, אשר שימש במשך כשבע שנים כפועל אחזקת רשת, טען כי הוא נפגע בגבו בגין פעולות חוזרות ונשנות אשר ביצע במסגרת עבודתו. העובד טען כי כ-80 פעמים ביום הוא נדרש, במסגרת עבודתו, להרים ולהזיז פלטות פלדה, השוקלות בין 50 ק"ג ל-100 ק"ג. לטענתו, מדובר היה בפעולה אשר דרשה סיבוב וכיפוף הגב, וכתוצאה מכך עסקינן בכאבי גב אשר יש להכיר בהם כתאונת עבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה בקובעו כי לא ניתן להצביע על "רצף של תנועות חוזרות ונשנות זהות, או דמות במהותן" בעבודתו של התובע. אי לכך, נקבע כי התובע לא הניח את התשתית העובדתית לביסוס תביעתו במסגרת תורת המיקרוטראומה. בית הדין דחה את התביעה להכרה בפגיעה בגבו של התובע כתאונת עבודה. המבוטח לא אמר נואש והגיש ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי.

תיאור תנאי העבודה

בית הדין הארצי קיבל את הערעור והשיב את הדיון לבית דין קמא. בפסק הדין בארצי תוארו תנאי עבודתו של המערער בחברת חשמל. מדובר באדם אשר עבד כפועל אחזקת רשת בחברת חשמל, במשך שבע שנים, שמונה שעות וחצי כל יום. המערער, במסגרת תפקידו, היה שייך לצוות אשר עסק בשטיפת מבודדים הנמצאים על עמודי חשמל. שטיפה זו הייתה היכולה להתבצע על ידי משאית או מסוק. צוותו של המערער היה מופקד על אזור הדרום, מנתניה ועד אילת.

שטיפת המבודדים נעשתה באופן הבא – המערער וצוותו היו מגיעים לעמוד החשמל במשאית מיוחדת אשר עליה הותקנו זרנוקי שטיפה ומנוף. על מנת להגיע לגבהים בהם מצויים המבודדים, המערער וצוותו היו מחנים את המשאית בסמוך לעמוד החשמל, ומעלים מנוף המותקן על המשאית. בכדי לייצב את המשאית במהלך הרמת המנוף, היה צורך להניח בצידיה פלטות פלדה כבדות. משקלן של הפלטות, לטענת המערער, עמד על כ-75 ק"ג בממוצע.

      קראו עוד בתחום:

• תביעותיהן של אם בית ופקידה להכרה בתאונות עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה
• תביעה על בסיס תורת המיקרוטראומה - דלקת במרפק
• תסמונת התעלה הקרפלית בגין עבודה עם הידיים - האם תאונת עבודה?
• דחיית תביעה להכיר בדלקת במרפק כתאונת עבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה
• דחיית הכרה בבעל מסעדה כנפגע עבודה בגין צרידות

שטיפת כל עמוד חשמל הצריכה הרמה והצבה של ארבע פלטות, והפעולה נעשתה על ידי המערער. בהתחשב בעובדה שהמערער וצוותו היו מנקים כ-20 עמודי חשמל מדי יום, אזי המערער טען כי הוא הרים כ-80 פלטות בכל יום. יצוין כי מלבד הרמת הפלטות ביצע המערער פעולות נוספות כגון שטיפה ממוחשבת של המבודדים, נסיעה במשאית בדרכים משובשות, שטיפת קווי מתח גבוהים תוך כדי ישיבה במסוק (פעולה הדרשה לחץ על הגב) ועוד.

כאמור, בית הדין האזורי בחן את תנאי העבודה של המערער וקבע כי הרמת הפלטות לא הייתה שורה של תנועות זהות, חוזרות ונשנות, אשר נעשו עשרות פעמים בכל יום. בית הדין האזורי הצביע על כך שעבודתו של המערער כללה גם עבודת שטיפה ממסוק ונדחתה טענה המערער לכך שהשטיפה מהמסוק הייתה "עבודה שולית".

למעשה, בית הדין קבע כי עבודתו של התובע דרשה ממנו לבצע פעולות שונות של כיפוף, עמידה, הליכה, הרמת משא כבד, תנועות שונות של הידיים, נסיעה ברכב ועוד. עם זאת, נקבע כי לא מדובר בתנועות אשר בוצעו באופן קבוע ורציף אלא בסדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה בכל יום. לפיכך, נקבע כי לא הוכחה התביעה על בסיס תורת המיקרו טראומה. המערער טען בערעורו כי הוא גם אם הוא ביצע את התנועות האמורות (כיפוף, הרמת משא בכד, הליכה וכדומה), הרמת הפלטות הכבדות תוך כיפוף וסיבוב הגב הינה פעולה אשר ניתן לבודדה משאר פעולות היום.

ניתן לבודד את הרמת הפלטות משאר תנועות היום

במקרה דנן, בית הדין הארצי קבע כי עדותו של המערער העלתה גרסה עקבית וסדורה בכל נוגע לסדר תנועות רצוף ואחיד להן הוא נדרש בקשר לפעולת הנחת הפלטות והרמתן. אכן, התובע ביצע פעולות נוספות במסגרת עבודתו. עם זאת, בית הדין הארצי קבע כי בחינת תנאי ההעסקה במקרה דנן חייבת להביא למסקנה כי "ניתן לאבחן בנסיבות העניין ולבודד את תנועות גופו של המערער הקשורות בהנחת הפלטות והרמתן כתנועות חוזרות ונשנות באופן קבוע במהלך יום עבודתו של המערער, בעת שעסק בהכנת המשאית לשטיפת המבודדים שעל גבי עמודי החשמל".

זאת ועוד, בית הדין הארצי קיבל את טענותיו של המערער לכך שהעבודה על גבי המסוק הייתה שולית. בניגוד לעבודה עם המשאית, אשר נעשתה כל השנה, העבודה על המסוק (אשר גרמה אף היא לכאבי גב ופעולות עם הגב) נעשתה במשך 16 שבועות בשנה בלבד.
 

יצוין כי בית הדין הארצי לא הכיר בפגיעה כפגיעה על פי תורת המיקרו טראומה. עם זאת, נקבע כי ניתן לבודד את פעילות הרמת הפלטות ולהגדירה כ"פעולות חוזרות ונשנות" לפי תורה זו. דהיינו, הדיון בעניינו של התובע הוחזר לפתחו של בית הדין האזורי, על מנת לבחון לעומק האם כאבי הגב של התובע נגרמו בשל הרמת הפלטות. תשובה חיובית לעניין זה תביא להכרה במערער כנפגע עבודה.