נפילה בתחנה מרכזית - האם סטייה מהדרך המקובלת לעבודה?
| דרגו את המאמר |
|
בין היציאה מהבית לבין הדרך לעבודה עבר זמן - האם סטייה מהדרך המקובלת?
סעיף 81(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה היא גם תאונה אשר אירעה לעובד תוך כדי נסיעה או הליכה למקום העבודה. עם זאת, על פי החוק, אין לראות בתאונה בתור תאונת עבודה במקום בו חלה סטייה של ממש מהדרך המקובלת בין המקום בו לן העובד לבין מקום העבודה.
סעיף 81(א) לחוק השתנה מעת לעת ובקשר אליו ניתנו פסקי דין רבים. כבר בתחילתו של בית הדין לעבודה, נקבע כי יש להגדיר את המונח "הדרך המקובלת" שלא כדרך מסוימת אחת. הדרך המקובלת נבחנת על בסיס נסיבות המקרה ובהתאם למבחן סובייקטיבי המתאים לבעלי הדין. עם זאת, בית הדין לעבודה נותן משקל גם לשיקולי סבירות אובייקטיבים במקרים מסוג דא.
קראו עוד בתחום:
- הכרה בתאונת עבודה בגין פגיעה ביציאה מרכב ליד הבית
- נפילה במקלחת - האם עצמאי יוכר בתור נפגע עבודה?
- התפרצות סוכרת 2 - הכרה בתור תאונת עבודה
- התמוטטות ומוות בדרך לעבודה - האם תאונת עבודה?
יש לציין כי במקרים בהם מדובר בדרכו של המבוטח ממקום בו הוא לן אשר איננו ביתו, ישנו מקום להתחשב ולהתגמש בהגדרת הדרך המקובלת. "כאשר מבוטח מסויים, לן במקום מסויים באופן חד פעמי, ומשם יוצא לעבודתו, אין ככלל "דרך מקובלת" סובייקטיווית בעבורו מאותו מקום אל מקום עבודתו", נכתב בפסק הדין, "ככל שהמבוטח לן באותו מקום בתדירות גדולה יותר, יכול שתתגבש בעניינו דרך מקובלת, המובילה מאותו מקום שבו לן - אל מקום עבודתו".
דוגמא לפסק דין
האם נפילה במדרגות הנעות לאחר יום כיף בתל אביב מהווה תאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה. התובעת, אחות במרפאה האזורית של שירותי בריאות כללית בטבריה, הינה עובדת אשר היקף משרתה בימי ראשון הינו שתי משמרות נפרדות, האחת מ-8:00 עד 13:00 בצהריים, והשנייה מ-16:00 בערב עד 19:00.
באחד מסופי השבוע גמרה התובעת אומר לבקר את בתה ונכדיה הגרים בתל אביב. בשל הביקור הנ"ל, ביקשה התובעת ממנהלה הישיר שלא להגיע ביום א' למשמרת הבוקר ולהופיע רק למשמרת הצהריים. אישור זה התקבל והתובעת המשיכה את הבילוי בתל אביב גם בשעות הבוקר.
התובעת לקחה בחשבון כי לא תספיק לעבור בביתה לפני תחילת המשמרת וכיוונה את לוחות הזמנים באופן בו תגיע היא מהאוטובוס ישירות לקופת החולים. לקראת הצהריים יצאה התובעת בהליכה מבית בתה, כאשר יעד ההליכה היה התחנה המרכזית בתל אביב. עם זאת, התובעת התעכבה מעט שכן טיילה עם נכדיה. הכניסה לתחנה המרכזית התבצעה רק שעתיים לאחר מכן (וזאת חרף הקרבה הגיאוגרפית בין בית הבת ובין התחנה המרכזית).
- פיצויים לימאי אשר נפצע בלב ים ונותר משותק מסיבה לא ידועה
- הכרה במחלה נדירה בתור תאונת עבודה - גורמים למחלה אינם ידועים
- קשר בין לחץ נפשי לבין תורת המיקרוטראומה
התובעת הגיעה לתחנה המרכזית בסביבות השעה 13:00 כאשר האוטובוס לטבריה יוצא מקומה 7. התובעת החלה לעלות בדרגנוע אך בשל אובדן שיווי משקל, נפלה היא לאחור תוך שנגרמות לה חבלות רבות. התובעת, ילידת 1948, פונתה מהמקום באמבולנס לחדר המיון בבית החולים איכילוב בתל אביב. המרפאה בטבריה קיבלה מהתובעת דיווח טלפוני בדבר הנפילה ולאחר בדיקות, טיפול, וצילומי הדמיה, שוחררה התובעת לביתה.
האם סטייה מהדרך?
הביטוח הלאומי טען כי התובעת יצאה מביתה של בתה בשעת בוקר אחר הגיעה לתחנה המרכזית רק כעבור שעתיים תמימות. לטענתו, היות וביתה של הבת קרוב לתחנה המרכזית, מדובר בסטייה של ממש מהדרך המקובלת ועל כן יש לדחות את התביעה. עם זאת, בית הדין לעבודה דחה טענה זו.
השופטים אמנם ציינו כי ניתן להניח שהליכה של "כשעה שעתיים" בין שני מקומות קרובים, מצדיקה קביעה שהיתה כאן "סטיה של ממש" מ"הדרך המקובלת" הסבירה. עם זאת, בפסק הדין נקבע כי בהתאם להלכה הפסוקה, המסקנה הנכונה היא שמאחר שהתאונה ארעה לאחר שכבר נגמרה הסטיה מהדרך המקובלת, אזי אותה סטיה "נרפאה". התאונה, שהיתה בתוואי הדרך המקובלת (ממש לפני ההגעה לאוטובוס) - היא בגדר תאונת עבודה.
