ניוד עובד גרם לאחרון להתקף לב - האם הוא נפגע עבודה?

דרגו את המאמר

לחץ מתמשך בעבודה גרם להתקף לב - הכרה בתאונת עבודה

עב"ל 62960-90-11

התקף לב כתוצאה מאירוע בעבודה יכול בהחלט להיות מוכר כתאונת עבודה. לדוגמא, עובד אשר מותקף באופן מילולי וחריג במקום עבודתו, וכתוצאה מכך הוא לוקה בליבו, יכול לטעון כי מדובר בתאונת עבודה. היות והתקף לב הינו פגיעה המשלבת בין גוף ונפש, הרי שפעמים רבות הביטוח הלאומי מסרב להכיר בו כתאונת עבודה. במקרים כגון דא, העובד יתבקש להוכיח כי אכן היה אירוע חריג ונקודתי בעבודה אשר גרם לו למתח נפשי ולמצוקה רפואית.

כאשר התקף הלב היה תולדה של מתח נפשי אשר נמשך על גבי מספר חודשים (למשל, שמועות על פיטורים או התעללות נפשית מצד הממונים על העובד), הדברים מורכבים עוד יותר. להלן דוגמא למקרה כאמור.

      קראו עוד בתחום:

• לקה בהתקף לב לאחר יומיים בעבודה - האם יוכר כנפגע עבודה?
• האם תאונת דרכים קלה בפקק גרמה להתקף לב?
• אחריות מעביד בגין התקף לב בו לקה עובד, האמנם?
• תאונת עבודה? התקף לב לאחר חקירה משטרתית בעקבות עבודה קודמת

האם עובד אשר נויד בין סניפי חברה, לכאורה בשל שיקולים זרים שמטרתם הייתה למנוע ממנו להיבחר לנציגות העובדים לקדנציה נוספת, לקה בהתקף לב בעקבות מהלכי המעסיק? האם התקף הלב המדובר היה תוצאה של תנאי העבודה והאם עסקינן בתאונת עבודה? בית הדין הארצי לעבודה, במסגרת דיון בערעור אשר הוגש על ידי המוסד לביטוח לאומי בעניין זה, קבע כי ניתן לענות בחיוב על השאלות הנ"ל.

עובדות המקרה

עובדות המקרה היו כדלקמן. העובד הועסק ברשת מרכולים ארצית במשך כ-13 שנים. בתפקידו האחרון ברשת, הוא עבד בתור מנהל מחלקת הירקות. כמו כן, במהלך השנים הללו, העובד היה חבר בנציגות העובדים ברשת. במסגרת הדיונים בבית הדין לעבודה, העובד הגדיר את התפקיד אותו הוא מילא בנציגות העובדים כ"חשוב לא פחות מעבודתי כמנהל מחלקת הירקות".

דהיינו, העובד טען כי הוא "לקח ללב" כל מה שהתרחש במסגרת נציגות העובדים והשקיע בנושא משאבים, אנרגיות, זמן ומחשבה. בסוף שנת 2007, כחצי שנה לפני מועד הבחירות לנציגות שנקבע לתחילת שנת 2008, החברה החליטה להעביר את העובד מתפקידו בסניף ברחובות לעבודה בסניף רמלה.

העובד היה סבור כי המהלך היה בעל מטרה אחת - למנוע ממנו להיבחר לנציגות העובדים פעם נוספת, וזאת משום שהוא לא היה מספיק "לצבור לעצמו שם" בקרב העובדים באזור הבחירה החדש. לדבריו, הוא עשה מאמצים "כבירים" על מנת לזכות במספיק חתימות במקום העבודה החדש, וזאת על מנת שהוא יוכל להציג את מועמדותו לנציגות העובדים. העובד טען כי הוא היה נתון תחת לחץ עצום אשר הלך והתגבר ככל שהתקרב מועד הבחירות. בסופו של היום, מספר ימים לפני הבחירות, הוא חש בכאבים בחזהו והתמוטט.

העובד הובהל לבית החולים ואובחן כמי שלקה בהתקף לב. הביטוח הלאומי טען כי לא היה מדובר באירוע חריג בעבודה כי אם ב"לחץ מתמשך" אשר לא היה ניתן למקמו על ציר הזמן. מנגד, העובד טען כי פסיקת בית הדין לעבודה הכירה זה מכבר ב"מתח מתמשך כאירוע חריג בעבודה".

מינוי מומחה רפואי וקביעה לטובת העובד

בית הדין האזורי לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו אשר התבקש לעמוד על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין ההתמוטטות והתקף הלב, לבין הלחץ בעבודה לקראת הבחירות לנציגות העובדים. המומחה הרפואי טען כי הוא "נוטה לקבל את העובדה שהעובד לקה בהתקף לב בגין חרדה ודיכאון כתוצאה מתנאי העבודה". בחוות הדעת נקבע כי סביר להניח שהאירועים בעבודה "שברו את ליבו" של העובד. עם זאת, המומחה הסתייג מקביעה חד משמעית וזאת משום שהוא קרדיולוג ולא פסיכיאטר. לדבריו, היה מקום להעביר את הנושא לבחינה של פסיכיאטר אשר היה יכול לעמוד על מצבו הנפשי המתמשך של העובד בחודשים שבין העברתו לבין התמוטטותו לקראת הבחירות לנציגות.

בית הדין לעבודה הפנה שאלה למומחה בנוגע לימים הספציפיים אשר קדמו להתמוטטות. בשאלת הבהרה זו, בית הדין לעבודה הדגיש בפני המומחה כי האירועים נכנסו ל"הילוך גבוה" בשלושת הימים שלקראת ההתמוטטות, וזאת בשל התקרובות מועד ה"דד-ליין" להצגת המועמדות. המומחה התייחס לעניין זה וקבע כי המתח הנפשי אשר התבטא באירועים החריגים היה למעשה הגורם המרכזי בהתפתחות התקף הלב. אי לכך, התביעה התקבלה. דהיינו, הערעור של הביטוח הלאומי נדחה.