האם הקרינה בכור בדימונה הייתה גבוה במאות אחוזים מהמותר?

דרגו את המאמר

קרינה בכור בדימונה - האם מדובר בתאונת עבודה והאם הקרינה הייתה גבוהה במיוחד?

האם עובדי הכור הגרעיני בדימונה היו חשופים בכל יום לקרינה רדיואקטיבית ברמה כה גבוהה עד כי היה מדובר כל יום ב"חשיפה שנתית"? כך טוענת ד"ר תלמה בירן, אשר עברה כראש תחום דוזימטריה במרכז הגרעיני שורק. ד"ר בירן מסרה את הדברים במסגרת עדותה במשפט אשר מתנהל מזה כעשר שנים בין עובדי הכור למדינה.

מדובר בתביעת פיצויים אשר הגישו נפגעי הכור בדימונה במסגרתה הם דורשים מהמדינה פיצויים והכרה בגין הנזקים אשר נגרמו להם כתוצאה מתנאי עבודתם בכור בדרום. התובעים, אשר למעלה ממחציתם כבר אינם בין החיים, טוענים כי הם לקו במחלת הסרטן בשל החשיפה הגבוהה לקרינה במהלך העבודה. דהיינו, מדובר בתאונת עבודה.

ד"ר בירן טענה בבית המשפט כי לאחר שחוות דעתה הוגשה, היא קיבלה איומים מצד גורמים במערכת הביטחון. לטענתה, נציג אשר ממונה על הביטחון במערכת הביטחון התקשר אליה לאחר הגשת חוות הדעת וטען שחוות דעתה הינה "עבירה על חוק הצנזורה" ו"עילה להעמדה לדין". לדבריה, חצי שעה לאחר מכן נסוג הנציג מעמדתו והחל לדבר עימה על עדותה הצפויה. השופטת אמרה לד"ר בירן כי עליה להתלונן במשטרה במידה והיא חשה מאוימת.

"המדינה מנהלת מאבק מול אלמנות ויתומים"

אחד מילדי העובדים, אשר אביו נפטר ממחלת הסרטן לאחר שעבד בכור הגרעיני, אמר ביציאה מהדיון בבית המשפט כי "מדינת ישראל עושה טעות כלפי עצמה. במקום לבדוק את הדברים, להציע פשרות, לדבר עם המשפחות ולהימנע מהפומביות, היא מנהלת כנגד העובדים, האלמנות והיתומים, מאבק עיקש ומר". לטענתו, יש להכיר באביו ובחבריו לעבודה כפי שהוכרו חיילי הקישון.

      קראו על תביעות שהתקבלו בעניין הקישון:

• האם צלילות בקישון גרמו לתשישות כרונית?

• מחלת כבד לאחר צלילה בקישון - האם תוכר כנכות?

ד"ר בירן התייחסה במהלך עדותה לכמות החומר אליו נחשפו העובדים בכור בדימונה. לטענתה, העובדים נדרשו לעבוד עם חומרים אשר זהותם לא הייתה ידועה. כמו כן, ד"ר בירן הוסיפה כי אמצעי המיגון אשר היו נהוגים בעבר, אינם דומים כלל לאמצעי המיגון כיום. בטיחות קרינה, לטענתה, לא הייתה אלא "דבר שולי".

בדיון בנוגע לתנאי העבודה, ד"ר בירן הדגישה כי אנשים עבדו באולם הפתוח של הכור במרכז לחקר גרעיני כ-8 שעות ביום, ובכל הזמן הזה הם היו חשופים לקרינה אשר מותרת במשך שנה לפי התקן. ד"ר בירן הוסיפה כי היא סבורה שאם היו נערכות בדיקות ראויות במועד, ניתן היה להפחית את החשיפה לקרינה ואף להציל חלק מהנפגעים.

המדינה טוענת, יש לציין, כי הבדיקות אשר נערכו לעובדים במועד היו הבדיקות המתקדמות ביותר אשר ידעה התעשייה הנ"ל בתקופה המדוברת. לדוגמא, הטכנולוגיה לביצוע בדיקות פותחה בסוף שנות ה-90. ד"ר בירן נשאלה על ידי ב"כ הכור על בסיס מה קבעה את חוות דעתה, והאחרונה ענתה כי היא קיבלה רק תצהירים וריכוזים של עובדים, אך לא נחשפה לדו"חות החשיפה אשר נמסרו על ידי הכורים הגרעיניים.

רבים מהתובעים, אשר חלקם מיוצגים על ידי בני משפחותיהם, הגיעו לדיון בבית המשפט המחוזי בו מתנהלת התביעה. אחד הנוכחים סיפר כי לעיתים אביו היה "נעלם" לשלושה ימים וכאשר נשאל לאחר שנים מדוע, סיפר לבני משפחתו שהוא הושאר "להיטהר". עם זאת, סביר להניח כי מסעם של העובדים ובני משפחותיהם, לקבל את ההכרה המדוברת, עודנו רב.