תאונת עבודה? התקף לב לאחר חקירה משטרתית בעקבות עבודה קודמת

דרגו את המאמר

עובד זומן לחקירת משטרה ולקה באוטם שריר הלב – האם תאונת עבודה?

האם עובד אשר זומן לחקירת משטרה בעקבות תלונות של מעסיקו לשעבר, ולקה לאחר החקירה באוטם שריר הלב, הינו נפגע עבודה. האם האירוע הלבבי הינו תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

ראשית, המוסד לביטוח לאומי טען כי לא מדובר בתאונת עבודה וזאת משום שספק אם התקיים קשר סיבתי בין חקירת המשטרה לתנאי העבודה. בית הדין דחה טענה זו מכל וכל. בפסק הדין נכתב כי "לא יכולה להיות מחלוקת שהחקירה אליה התובע הוזמן הייתה קשורה לעבודתו קשר בלעדי. אלמלא עבד התובע אצל מעסיקתו, לא היה נחקר הוא במשטרה. אי לכך, התנאי בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי התקיים במקרה דנן".

      קראו עוד על התקפי לב בעבודה:

• אחריות מעביד בגין התקף לב בו לקה עובד, האמנם?
• התקף לב לאחר שיחה עם גורם נטול סמכות ובעקבות חשש מפיטורים
• התקף לב כתאונת עבודה בתור רשלנות המעביד - האמנם?
• לחץ חריג בתור אירוע בעבודה אשר גרם להתקף לב, האמנם?
• התקף לב בתור תאונת עבודה - עבודה עם כאבים למרות ביקור אצל רופא

הביטוח הלאומי הוסיף כי חקירת המשטרה אליה זומן התובע נעשתה כשנתיים לאחר תום יחסי עובד-מעביד. גם טענה זו לא התקבלה. בית הדין לעבודה קבע כי למרות הבעייתיות בפערי הזמנים, קיימת חשיבות רבה לעובדה כי החקירה הייתה "עקב העבודה" וכי התלונה הוגשה כנגד העובד על ידי מעסיקו לשעבר. דהיינו, לא התנתק הקשר המשפטי בין העובד והמעביד, והקשר הנ"ל רק "התעורר" מחדש עם הגשת התלונה.

התקף הלב - אירוע חריג הקשור בעבודה

במקרה דנן, בית הדין קבע כי חקירתו של התובע במשטרה הייתה אירוע חריג הקשור בעבודה ועל כן יש למנות מומחה רפואי על מנת לבחון את סוגיית הקשר הסיבתי. יש להתייחס לכך כי התובע עבר חקירה משטרתית לא פשוטה, במהלכה הוטחו בו האשמות כבדות והטונים עלו לדציבלים גבוהים. כמו כן, התובע אושפז בבית החולים בגין אוטם שריר הלב בו ביום.

בית הדין מינה מומחה רפואי בתחום הרפואה הפנימית והקרדיולוגיה. המומחה נתן חוות דעת מקצועית ובה נקבע כי החקירה המשטרתית הייתה "אירוע נפשי חריג" אשר בגינו לקה התובע ב"אוטם חריף בשריר הלב". עם זאת, המומחה הרפואי לא התעלם מכך כי התובע סבל ממחלה טרשתית חסימתית בעורקיו הכליליים. המומחה ציין כי ישנו קשר של החמרה בלבד בין מחלתו של העובד לשעבר לבין האירוע בו לקה בגין החקירה המשטרתית. התובע העלה השגות שונות כנגד חוות דעתו של המומחה הרפואי, ובית הדין נענה לבקשתו למנות לתיק מומחה נוסף.

המומחה הנוסף בחן את התיק הרפואי של התובע וקבע כי הסיכוי של האחרון ללקות באירוע לב לולא החקירה המשטרתית עמד על כ-2.5% בלבד. לשיטתו, במידה והתובע לא היה עומד בפני האירוע הנפשי החריג בדמות חקירה משטרתית, סביר להניח שהוא לא היה לוקה באירוע הלב עד היום.

בית הדין לעבודה קבע כי דין התביעה להתקבל. בפסק הדין נכתב כי המומחה הנוסף קבע באופן חד משמעי שהתקיים קשר סיבתי בין האירוע הנפשי החריג (חקירת המשטרה) לבין הנזק (אוטם שריר הלב). הלכה פסוקה היא כי מינוי מומחה רפואי על ידי בית הדין הינה כמינוי יועץ אשר סטייה מחוות דעתו תיעשה בצמצום ובמשורה. לא אחת נקבע הוכר המומחה הרפואי כאורים והתומים אשר מאירים את עיניו של בית המשפט בשטחים הרפואיים.

כל אימת שאין בחוות דעתו הרפואית פגמים גלויים לעין, נוטה בית הדין לקבל מסקנותיה. לסיכום, בית דין קיבל את התביעה וקבע כי אוטם שריר הלב בו לקה התובע לאחר החקירה המשטרתית הינו תאונת עבודה לפי הגדרתה בחוק.