נסעה להשתלמות מטעם העבודה בים המלח, ונפלה בבריכה, האם תאונת עבודה?

דרגו את המאמר

העובדת נפלה בבריכה במהלך השתלמות בבית מלון – האם תאונת עבודה?

האם פגיעה בקרסולה השמאלי של עובדת במהלך השתלמות מקצועית שאורגנה על ידי ועד העובדים, תוך כדי קפיצה במתקנים מתנפחים בבריכה, הינה "תאונת עבודה" בהתאם לחוק הביטוח הלאומי?

התובעת הינה סייעת בגני ילדים בעיר אילת. במהלך החופש הגדול השתתפה הסייעת בהשתלמות לקידום מקצועי וחברתי במלון "גולדן טוליפ" בים המלח, אשר אורגנה עבור העובדים ובני משפחותיהם על ידי ועד עובדי עיריית אילת. נוכחות העובדים בהשתלמות היתה וולנטרית - לא היתה חובת נוכחות או סנקציה בגין היעדרות.

      קראו עוד בתחום:

• הרופאה נפלה במרפאתה הפרטית - האם תאונת עבודה?
• נזק נפשי בעבודה, האם תאונת עבודה?
• זו לא תאונת עבודה אם הרופא לא רשם במפורש
• פועל שעבד במשך 30 שנה בשדה וסובל מכאבי גב - לא יוכר כנכה עבודה

תכנית הפעילות בהשתלמות כללה הרצאות בנושא אימון אישי, קביעת מטרות וכלים להשגתם, דימיון מודרך וכד’. במהלך קפיצה על מתקן מתנפח בעת תחרות שהיתה חלק מפעילות צוות הבידור בבריכה, נפגעה הסייעת בקרסולה. היא פונתה לטיפול רפואי בבית החולים סורוקה, שם נקבע כי היא סובלת מנקע בקרסול.

נפילה בבריכה במלון, תאונת עבודה, האמנם?

הסייעת טענה כי מדובר בתאונת עבודה, שכן הפגיעה ארעה במסגרת השתלמות שהינה פעולה נלווית לעבודתה, ובנוסף טענה האחרונה כי למעסיקה היה אינטרס ישיר בקיום האירוע. המוסד לביטוח לאומי טען לעומתה כי לא מדובר באירוע שהינו פעולה נלווית לעבודת התובעת, לא היה אינטרס ישיר של המעביד באירוע, ועל כן לא ניתן לראות בחבלתה של התובעת תאונת עבודה ככתוב החוק.

התובעת טענה כי מרבית העובדים נוהגים להשתתף בהשתלמות המתקיימת במספר מחזורים. לדבריה, למרות שלא חלה עליה חובת השתתפות, חשה היא כי מעסיקתה מצפה להיענות מלאה. זאת ועוד, הסייעת טענה בתצהירה כי נשאה בתשלום חלקי בלבד, בגובה 900 ש"ח, עבור חמישה ימים כאשר עיקר המימון נעשה על ידי מעסיקתה וללא ניכוי ימי חופשה שנתית.

שכר טרחת עורך דין בתביעות נזיקין

כאב וסבל, איך מחשבים?

לא יקבל פיצויים בגין חוסר מהימנותו

בית הדין קובע - לא תאונת עבודה - מדוע?

בית הדין לעבודה קיבל את טענותיו של הביטוח הלאומי וקבע כי נקיעת קרסולה של הסייעת אינו "תאונת עבודה" על פי הגדרתה כחוק. בית הדין הגיע למסקנתו בשל הגורמים הבאים:

• מלבד היומיים הראשונים בהם נערכו (ביחד) חמש הרצאות בנות שעה וחצי, עבור יתר ימי ההשתלמות לא מופיעה תוכנית מקצועית או אחרת בלוח הזמנים. דברים אלו מחזקים את עמדת הביטוח הלאומי לפיה מדובר בהשתלמות נופש, אשר זיקתה לעבודת התובעת מועטה.
• לא היתה חובת נוכחות בהשתלמות ולא נקבעה שום סנקציה בגין העדרות ממנה. 
• המשתתפים היו רשאיים לצרף בני/בנות זוג על בסיס מקום פנוי. האכסנייה בה נערכה ההשתלמות היא בית מלון הפתוח לכלל האוכלוסיה, ומטבעו מתאים לנופש. 
• בחינה כוללת של היסודות שהרכיבו את הארוע בו נפגעה התובעת מגלה כי המעסיק לא פעל בשום צורה כבעל האינטרס הישיר לארוע זה, ולא ראה את עצמו ככזה.
• מימון ישיר או עקיף באמצעות תשלום שכר עבודה, אין בו בכדי להוות אינטרס כפי שהוא קבוע בהלכה הפסוקה, קל וחומר שלא אינטרס ישיר. 

בית הדין ציין, למעלה מן הצורך, כי גם במידה והיו מתקבלים כל התנאים לעיל, עדיין לא היה בכדי לראות בתאונתה של הסייעת תאונת עבודה. השופט ציין שקפיצה על מתקן מתנפח בבריכה, בעת הפעלה של צוות הבידור של המלון (אשר יש להניח כי הייתה מיועדת לכלל האורחים במלון), איננה בגדר חלק אינטגרלי מהשתלמות מקצועית.