עובד שנפל מסולם הגיש תביעת פיצויים נגד המעסיקה

דרגו את המאמר

עובד מפעל כבן 55, נפגע בתאונת עבודה, כאשר במהלך עבודות הברגה לאורך תקרת המבנה של המפעל, הוא נפל מסולם. עקב כך הגיש תביעת פיצויים נגד הנהלת המפעל בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מהנפילה. בית משפט השלום בראשון לציון נדרש להכריע האם המעסיקה אחראית לתשלום פיצויים והאם יש לייחס לעובד המנוסה אשם תורם.

בתחילת שנת 2009, התובע ביצע עבודות הברגה לאורך תקרת המבנה, בגובה של כשני מטרים באמצעות מברגה חשמלית. לשם כך, הוא עמד על סולם קטן בן חמישה שלבים בצורה של פירמידה שסופק על ידי המעסיקה, כשהרגליים שלו פרושות משני הצדדים של הסולם לצורך יציבות.

כל עובדי המפעל נהגו לבצע את העבודה בשיטה זו

מאחר שהתובע נדרש לבצע את ההברגה לכל אורך התקרה, הוא התקדם לכל נקודה חדשה כשהוא עומד על הסולם. על פי שיטת העבודה שלמד במפעל, כדי לחסוך זמן יקר של ירידה מהסולם. לדבריו, כל הפועלים עבדו בצורה זו והמנהלים היו מודעים לכך, לרבות הממונה על הבטיחות.

לטענתו, בעת שהתקדם עם הסולם, הוא היה מרוכז מאוד בעבודה והסתכל על התקרה, כאשר לפתע אחת מרגלי הסולם נכנסה לחור הניקוז הפתוח ברצפה, וכתוצאה מכך הוא נפל מגובה ונפגע בברך. מומחה רפואי מטעמו העריך כי הוא סובל מנכות צמיתה בשיעור של 20% בגין הפגיעה בברך. 

המעסיקה טענה כי העובד פעל בניגוד לכללי הבטיחות

מנגד טענה הנהלת המפעל כי התובע, שהוא עובד ותיק ומנוסה, בחר על דעתו לצעוד עם הסולם ב"הליכת סיידים", בניגוד להוראות הבטיחות. כמו כן מומחה מטעם הנתבעת סבר כי נותרה לתובע נכות בשיעור של 10% בלבד.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי התובע נפגע בתאונת עבודה, בשעה שצעד ב"הליכת סיידים" עם סולם עליו עמד, לצורך עבודות הברגה לאורך התקרה, והוא נפל ונחבל מכיוון שאחת מרגלי הסולם חדרה לתוך פתח ניקוז ברצפת המבנה.

עוד קבע כי יש להטיל על הנהלת המפעל אחריות עיקרית לתאונה, מאחר שהיא נדרשה לדאוג לבטיחות העובדים, ולכסות את הפתחים ברצפת המבנה לפני שהנחתה את הפועל לבצע עבודות תקרה, ובכך להסיר את המפגע.

התובע היה צריך לנקוט באמצעי זהירות מוגברים

עם זאת בית המשפט קבע כי יש לייחס אשם תורם משמעותי לתובע בשיעור של 50%, מאחר שעל פי תצהירו הוא ראה את פתח הניקוז ברצפה וידע שצריך לנקוט באמצעי זהירות מוגברים, ולמרות זאת בחר לצעוד ב"הליכת סיידים" מסוכנת על הסולם, כאשר עיניו נעוצות בתקרה, ואף לא ניסה לכסות מראש את החור כדי שלא יהווה מכשול.

בסופו של דבר, התביעה התקבלה בחלקה, ונקבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 180,000 שקלים. לאחר ניכוי אשם תורם וגמלת נכות שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, הנתבעת חויבה לפצותו בסך של 56,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 23.6% מסכום הפיצויים.

ת"א 2198-12-12