על עובד מפעל נשפך חומר מסוכן והוא נכווה בפניו ובגופו, האם יקבל פיצויים מהמעסיק?
| דרגו את המאמר |
|
עובד מפעל כבן 50 שנפגע בגופו מחומצה הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, כנגד חברת כוח האדם וכנגד הנהלת המפעל. בית משפט השלום בחיפה נדרש להכריע לגבי שאלת האחריות והנזק ולקבוע האם התובע זכאי לפיצויים.
אחד העובדים פתח בטעות את ברז הסודה הקאוסטית
התובע, יליד 1959, נשוי ואב לשניים. נשלח דרך חברת כוח אדם לעבוד כאיש אחזקה ומסגר במפעל לתעשיות ביוכימיה.
ביומו הראשון לעבודה במפעל, בחודש יוני 2009, הוא התבקש להחליף את הברז הראשי בקו ייצור חומצת הלימון.
באותו זמן פתח עובד אחר בטעות את ברז הסודה הקאוסטית, במקום לפתוח את ברז לחץ האוויר.
כתוצאה מכך זרם של סודה קאוסטית ניתז על התובע ונגרמו לו כוויות בדרגה 2-3 בגוף ובפנים.
המוסד לביטוח לאומי הכיר את האירוע כתאונת עבודה ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 10%, בעקבות הצלקות שנותרו בפניו ובגופו. עוד נקבע כי עקב התאונה הוא איבד את כושר העבודה לתקופה של שלושה חודשים.
בעת הדיון המשפטי התובע הגיש חוות דעת רפואית של מומחה בתחום כירורגיה אורטופדית, אשר קבע כי נותרה לו נכות אסתטית בשיעור 15%. מנגד הגישו הנתבעות חוות דעת מטעמן, אשר קבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% בלבד.
התובע לא ידע שבברז זורם חומר מסוכן
התובע העיד כי בעקבות התאונה הוא פוטר מעבודתו והצליח לחזור למעגל העבודה רק לאחר חצי שנה. התובע, שהיה עובד חדש במפעל, טען כי לא קיבל הדרכה לפני שהחל לעבוד, ולא יידעו אותו כי יש במקום חומרים מסוכנים וקיימת סכנה. עוד ציין שלא ניצב במפעל ממונה בטיחות, הוא לא קיבל ציוד מגן ובגדים מתאימים.
לטענת התובע, התאונה ארעה עקב טעות של אחד הפועלים, אך הוא נפגע כתוצאה מרשלנות מעסיקיו, אשר לא הזהירו אותו כי בברז שהוא עומד לתקן זורם חומר מסוכן. על כן לטענתו הופרה חובת הזהירות המושגית של המעסיקים.
מנגד טענו הנתבעות כי הן לא הפרו חובה חקוקה ולטענתן הן לא נושאות באחריות התאונה, מאחר והפציעה אירעה בשל חוסר תשומת לב וטעות אנוש של חברו לעבודה.
ההגנה לא הביאה כל ראיות מטעמה, לעומת התובע שהציג מסמכים רבים המעידים על הטיפולים הרפואיים שעבר מאז פציעתו.
התובע יפוצה בסך 145,000 שקל
בית המשפט קבע כי הנתבעות התרשלו, מאחר ולא סיפקו לעובד החדש הדרכה נכונה לגבי אופן העבודה עם חומרים כימיים, הוא לא קיבל בגדים מתאימים וציוד מגן ולא הזהירו אותו לגבי הסכנה הטמונה בעבודתו במפעל. על כן הנתבעות נדרשו לשלם פיצויים לתובע. לאור נסיבות התאונה קבע בית המשפט כי אין לייחס לתובע אשם תורם כלשהו.
התובע שהה בחופשת מחלה במשך שלושה חודשים, לכן בגין הפסד השתכרות לעבר הוא יפוצה בסך 18,300 שקל ובגין אובדן כושר השתכרות לעתיד הוא יפוצה בסך 65,000 שקל. בנוסף הוא יקבל פיצויים עבור הוצאות רפואיות, כאב וסבל, ועזרת צד ג'. סך כל הפיצויים שיקבל מהנתבעות הוא 145,000 שקל. בנוסף הנתבעות יישאו בהוצאות המשפט.
ת"א 8664-12-10
