צבעי נפל מסולם במהלך סיוד התקרה, מי אחראי לתשלום הפיצויים?

דרגו את המאמר

בית משפט השלום בתל אביב - יפו, דן בבקשתו של צבעי, שנפל מסולם במהלך עבודתו, בעת שביצע עבודת שפכטל בתקרה. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, והתובע הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף, כנגד חברת הבניין שהעסיקה אותו וחברת הביטוח שלה וגם כנגד יצרנית וספקית הסולמות.

אחת מרגלי הסולם נשברה והתובע צנח ארצה והובהל לבית החולים

בחודש מרץ 2003, נשלח התובע, יליד 1956, לבצע עבודת סיוד שגרתית בתקרה, ולפתע אחת מרגלי הסולם נשברה. התובע, שהינו בעל שלושים שנות ניסיון בתחום הצבעות ומעולם לא נפגע בתאונות קודמות, נפל מהסולם מגובה של מספר מטרים.

התובע הובהל לבית החולים, שם אובחן כסובל מחבלות באגן, במותן ובגב תחתון וכן קשיים בנשימה. כתוצאה מהתאונה לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10%, לפי החלטת הועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי. בחודש נובמבר 2010, הגיש התובע, תביעה בגין נזקי גוף כנגד חברת הצביעה שהעסיקה אותו, כנגד הקבלן הראשי שעבד באתר הבנייה וכנגד החברה שמספקת את הסולמות.

הסולם החדש סופק לחברה ימים ספורים טרם התאונה

לטענת התובע, המעסיק לא הזהיר אותו, כי הסולם עלול להישבר, הוא לא קיבל הדרכת בטיחות ואף לא ציוד מגן בסיסי, כגון: קסדה או כפפות. לכן, לדבריו, המעסיק התרשל ורשלנותו היא זו שגרמה לתאונת העבודה. כמו כן, מדובר בסולם חדש, שסופק לחברה, ימים ספורים לפני התאונה, אי לכך הספקית, אחראית על תקינות הסולם ועל תשלום הנזק.

הנתבעות לא הכחישו את התרחשות התאונה, אך טענו מנגד, כי יש לדחות את התביעה, שהוגשה כחודש אחד לפני תקופת ההתיישנות, בשל השיהוי הניכר בהגשתה. ובנוסף יש לדחותה, משום שהנפילה מהסולם אינה נגרמה מסיבה שתלויה בהתנהלותן, מכיוון שהסולם החדש היה פגום, או שהיא נגרמה בשל התנהגותו של התובע.

האם ניתן היה לצפות את התרחשות הנזק?

כאשר מתבצעת עבודה על הסולם, לפועל עלול להיגרם נזק כתוצאה מנפילה, וזהו נזק שהמעסיק צריך לצפות מראש ונדרש לעשות ככל שביכולתו, על מנת להגן על העובד ולמנוע ממנו להיפצע. בעת הדיון המשפטי עלתה השאלה, האם המעסיק סיפק לתובע הדרכה ראויה ואמצעי עבודה בטיחותיים. והתברר, כי המעסיקים הפרו את חובת הזהירות המושגית, מאחר ולא דאגו להביא לעובד, שעבד באופן קבוע בגובה, פיגומים או משטח עבודה. ואף חברת הצביעה שהעסיקה את התובע, לא פיקחה על עבודתו ולא בדקה את מיומנותו של העובד, אלא סמכה על דבריו, שטען כי הוא בעסק למעלה משלושים שנה.

בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבעות, כי התובע מנוסה בעבודה על סולמות, לכן יש לפטור אותן מאחריות לנזק. מכיוון שעל פי תקנות הבטיחות בעבודה, המעביד חייב לספק אמצעי מגן והדרכה בטיחותית. הנתבעות סיפקו לתובע ציוד מגן חלקי, שלא יכול להגן עליו מפני נפילה והפרו את חובת הבטיחות המושגית. בנוסף החברה שסיפקה את הסולם, לא הצליחה להוכיח כי הנזק לא נגרם בעקבות רשלנותה.

בית המשפט דחה את טענת השיהוי וקיבל את התביעה, בגין נזקי גוף וקבע כי כל הנתבעות ישלמו לתובע ביחד ולחוד, סך של 171,000 שקלים, הכולל: הפסד השתכרות לעבר ופגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד, כאב וסבל ועזרת הזולת.

לאחר ניכוי בסך 10% של אשם תורם וניכוי תגמולי הביטוח הלאומי, התובע יפוצה בסך של 130,000 שקלים ובנוסף הנתבעות יישאו בהוצאות המשפט בשיעור של 23.6%, מסך כל הסכום.

ת"א 20508-07-10