האם הסופר יפצה את הקופאית שנפצעה במהלך המשמרת?

דרגו את המאמר

התובעת, ילידת 1980, נפגעה במהלך עבודתה כקופאית בסופר. המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כנפגעת עבודה, אך מעסיקה העדיף להסיר אחריות ולהתחמק מתשלום פיצויים.

בנסיבות אלה הגישה נגדו הקופאית תביעה בגין נזקי גוף, לבית המשפט השלום בנתניה.

דלת זכוכית כבדה נפלה על ראשה של הקופאית

בדצמבר 2006 התבצעו עבודות תחזוקה של מערכת התקשורת והמחשוב, בסופרמרקט בו עבדה התובעת כקופאית ראשית, בהיותה בת 26. בבוקר אותו היום, התקין טכנאי תשתית אינטרנט וטיפל בארון התקשורת שנמצא בדיוק מעל העמדה של התובעת בקופה הראשית.

במהלך עבודתו פתח הטכנאי את דלת הזכוכית של הארון, כשלפתע הדלת המאסיבית השתחררה ממקומה ונחתה בעוצמה אדירה על ראשה של הקופאית.

האם לתובעת נשארה נכות צמיתה בעקבות התאונה?

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתובעת כנפגעת עבודה, אך קבע כי לא נותרה בה נכות צמיתה. התובעת טענה כי נגרמו לה נזקים פיזיים ונפשיים בעקבות התאונה, והיא תבעה את הנהלת הסופר מרקט ואת חברת התקשורת, שביצעה ביום האירוע את העבודה במקום.
התובעת צירפה לתביעתה חוות דעת של מומחה מתחום הפסיכיאטריה ובה נקבע כי התאונה גרמה לה נכות פסיכיאטרית בשיעור של 30%.

מנגד הכחישו הנתבעות את נסיבות האירוע, וטענו כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בתחום הפסיכיאטרי. אלא הנכות הנפשית היתה קיימת אצל התובעת טרם התאונה, והיא נגרמה ככל הנראה כתוצאה מהגירושים הקשים שעברה התובעת במגזר החרדי והיותה אם חד הורית, שמגדלת לבדה את ילדה. הנתבעות ביססו את טענתן על העובדה שהתובעת המשיכה לעבוד כרגיל בסופר, לאחר שהחלימה מפציעתה והתפטרה מהעבודה רק כעבור כמה מספר חודשים טובים.

התובעת סובלת מהפרעת הסתגלות למצב דחק, לאחר שעברה זעזוע מוח

בשל הדעות החלוקות בין הצדדים, מינה בית המשפט מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה שיחווה את דעתו. המומחה קבע כי ההפרעה הנפשית ממנה סובלת התובעת היא כתוצאה מהסתגלות למצב דחק מתמשך, בעקבות זעזוע מוח, והתחשב בנסיבות חייה של התובעת, ובהיותה אמא חד הורית. המומחה העריך את נכותה הצמיתה ב 10% ובית המשפט קיבל את חוות דעתו.

המעביד היה צריך לצפות את הסכנה ולהרחיק את העובדת ממקום בו מתבצעות עבודות

בית המשפט קבע כי חובת הזהירות של המעביד הופרה. במתן עדותו המעביד לא התייחס כלל לנוהלי העבודה בסופר, או להדרכת העובדים למען שמירה על הבטיחות שלהם.
לדברי השופטת המעביד היה צריך לצפות מראש את הסכנה הצפויה לקופאית, שמעל לראשה התבצעו עבודות תחזוקה. ולנקוט בצעדים סבירים, על מנת להרחיק אותה משם ולא לאפשר לה להמשיך לשבת במקום בו טכנאי מבצע עבודות חשמל והתקנה.

בית המשפט קיבל את התביעה והקופאית תפוצה ב 125,000 שקלים

מכיוון שהמעסיק לא קיים את חובת הזהירות, הוא התרשל ואחראי לנזקים שנגרמו לתובעת, יחד עם חברת התקשורת שביצעה את העבודות ביום האירוע, ולא דאגה להזהיר כראוי את ההנהלה והעובדים.

בית המשפט קיבל את התביעה בגין נזקים נפשיים וגופניים, וקבע כי הנהלת הסופר וחברת התקשורת יפצו את התובעת בסך כולל של 125,000 שקלים, בגין הוצאות רפואיות ונסיעות, כאב וסבל ואובדן כושר השתכרות, כמו כן, הנתבעות ישלמו את הוצאות המשפט בסכום של 18,000 שקלים.