האם ימונה מומחה רפואי בנוסף בהתאם לבקשת התובע?
| דרגו את המאמר |
|
מינוי מומחה רפואי נוסף בבתי הדין לעבודה נעשה בהתאם להנחיות הפסיקה בדבר מומחים רפואיים. הנחיות אלו קובעות כי במידה ובית הדין איננו מוצא בחוות דעתו של המומחה הרפואי תשובות לכל השאלות שהוצגו בפניו, והן נראות חיוניות למתן פסק הדין, ישקול השופט מינוי מומחה רפואי נוסף, ויציג בפניו את השאלות שימצא לנכון.
בית הדין לעבודה, לא ימלא בנקל מומחה רפואי נוסף לבירור עניינה של תביעה כזו או אחרת, שכן יש במינוי זה כדי פסילת המומחה הרפואי הראשון.
סיבות אפשריות לפסילה מסוג זה הינן:
- המומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי.
- חוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין.
- חוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה.
- המומחה אינן מוכן להשיב על שאלות הבהרה.
יש לציין כי נשיא בית הדין לעבודה, סטיב אדלר, כתב במאמרו שכל אימת שניתן להפנות שאלות מכווינות למומחה הרפואי, יש להימנע ממינוי מומחה חדש. אדלר סבור כי מינוי המומחה הרפואי החדש, ופסילת חוות הדעת הראשונה, הינו בצעד קיצוני שאין לנקוט בו באופן שגרתי.
דוגמא לפסק דין - האם קיים קשר בין הפרקינסון לבין מפעל הרעלים?
סוגיית מינוי מומחה רפואי נוסף עלתה בעניין תביעה שהוגשה על ידי פועל במפעל, אשר טען כי מחלת הפרקינסון ממנה הוא סובל, נבעה מעבודתו במפעל לכימיקלים לפני 16 שנים. התובע טען כי במשך שלושת השנים בהן עבד במפעל, היה חשוף הוא לכימיקלים וחומרים רעילים כגון חומצת מלח, חומצה חנקנית, טריכלורואתילן ועוד. התובע טען בנוסף כי מלבד עבודתו השגרתית, היה שותף הוא פעם בשבוע לתהליך של פינוי פסולת שהצטברה במפעל והכילה חומרים רעילים, כמו כן, לדבריו, נכח הוא במפעל במשך כ-11 שעות בכל יום ואיבד את חוש הריח שלו באופן הדרגתי במהלך השנים המדוברות.
קראו עוד בתחום:
- מידע נוסף על תאונות עבודה, קראו כאן
- כאב וסבל, איך מחשבים?
- זו לא תאונת עבודה אם הרופא לא רשם במפורש
- אשם תורם בתאונת עבודה
בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו לבחון את השאלות - מה הליקוי ממנו סובל התובע? והאם יש קשר סיבתי רפואי בין עבודתו כמתואר לעיל לבין הליקוי ממנו הוא סובל?
המומחה הרפואי הגיש את חוות דעתו לבית המשפט וקבע כי התובע סובל ממחלת פרקינסון אשר אין שום קשר סיבתי רפואי בינה לבין עבודתו כמתואר בפרוטוקול בית המשפט. המומחה נימק את חוות דעתו בכך שהמחלה התבטאה לראשונה בשנת 2001, 16 שנים לאחר החשיפה לחומרים לעיל. לדעתו של המומחה, מדובר היה במרווח זמן כזה השולל לחלוטין את הקשר בין השניים. זאת ועוד, המומחה טען כי מחלת הפרקינסון ממנה סובל התובע, הינה מחלה א-סימטרית (התחילה בצד ימין) ואילו פרקינסון אשר נגרמת ערב חשיפה לרעלים מופיעה בד"כ באופן סימטרי.
האם יתיר בית הדין מינוי מומחה מ"אסכולה רפואית שונה"?
בית הדין לעבודה קבע כי מסקנתו של המומחה הייתה ברורה, נהירה ומעוגנת בחומר הרפואי ובספרות הרפואית הרלוונטית. השופטים סברו כי לפיה לא קיים כל קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, לרבות חשיפתו לחומרים, לבין התפתחות מחלתו. גם טענתו של התובע, כאילו המחלה התפרצה אצלו בגיל "כה צעיר", נדחתה על ידי המומחה הרפואי אשר טען שלפי הספרות המקצועית – המחלה מופיעה פעמים רבות אצל אנשים בגילאים אלו.
קראו פסקי דין נוספים בתחום:
- סתירות בנוגע לתאריך הפגיעה - האם תוכר תאונת העבודה?
- האם נפילה של מזכירה בכניסה למשרד הינה תאונת עבודה?
- הכאבים בכתפה של מטפלת בבית אבות יוכרו כ"תאונת עבודה"
- לאחר שנים של שירותי הצלה ומראות קשים הכבאי אינו נרדם בלילות - האם תאונת עבודה?
- עובד מסעדה נפל מהאופנוע, כיצד קובעים את שכרו לפיצויים?
התובע טען בבית המשפט כי המומחה הרפואי שמונה על ידו, שייך לאסכולה רפואית השוללת קשר סיבתי רפואי בין מחלת הפרקינסון לבין הרעלים, ועל כן יהיה זה נכון שבית המשפט ימנה מומחה נוסף מטעמו. התובע השכיל לגבות את טענותיו במאמרים רפואיים שונים אשר תמכו בטענתו לקיומה של אפשרות לפיה במקרה כשלו ייתכן קשר סיבתי.
עם זאת, בית הדין קבע כי התובע לא השכיל להרים את נטל ההוכחה אשר הוטל על כתפיו, ולא הוכיח שמדובר בשתי אסכולות רפואיות שונות. מכל האמור לעיל, קבעו השופטים כי דין תביעתו של האחרון להדחות.
השופטים סיכמו את פסק דינם בדבריו של בית המשפט העליון:
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדין, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת.
אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".
