מינוי מומחה רפואי אחר - מהו משקלה של חוות הדעת הרפואית הראשונה?
| דרגו את המאמר |
|
מינוי מומחה רפואי אחר בבית הדין לעבודה, משקלה של חוות הדעת הראשונה
בעקבות פגם של ממש אשר נפל בחוות הדעת הרפואית הראשונה, ביקש המוסד לביטוח לאומי את מינויו של מומחה אחר. בית הדין לעבודה קיבל את הבקשה. מהו אפוא משקלה של חוות הדעת הראשונה, לעומת חוות הדעת השנייה? כיצד משפיעה חוות הדעת הרפואית על קבלת תביעה בגין תאונת עבודה שמוגשת כנגד המוסד לביטוח לאומי?
התובע עבד במוסך תרכובות ברום ברמת חובב בתור איש תחזוקה. במרץ 2008, בעוד התובע משתמש במכשיר הנקרא משנע מכולות, חש הוא לפתע בטשטוש וסחרחורת. התובע הפסיק את עבודתו לכחצי שעה. לאחר שהרגשתו מעט השתפרה, סיים התובע את העבודה, אסף את כליו והלך לביתו.
המקרה אירע ביום חמישי. התובע נח בסוף השבוע וביום ראשון ושני עבד כרגיל. ביום שלישי טס התובע עם אשתו לחופשה בחו"ל כאשר ביום הרביעי לחופשה הוא החל לחוש שהוא מאבד את ראייתו בעין הימנית. התובע לא פנה לקבלת טיפול רפואי בחו"ל ורק לאחר כשלושה ימים הגיע האחרון לטיפול רפואי בישראל.
בית הדין לעבודה מינה, לאור העובדות המוסכמות, מומחה רפואי מטעמו על מנת לבחון מהי מחלת העיניים ממנה סובל התובע והאם מתקיים קשר סיבתי בין המחלה לבין תאונת עבודה. המומחה הרפואי אשר קבע כי אכן מתקיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע עם הצמיג הנקוב לבין מחלתו. המומחה הסתמך, בין היתר, על קביעה שהתובע ביצע עבודה פיסית חריגה במועד התאונה.
מינוי מומחה רפואי נוסף
המוסד לביטוח לאומי עתר, ובית הדין נעתר לבקשתו, למנות מומחה רפואי אחר. הביטוח הלאומי טען כי המומחה הראשון שגה כאשר קבע כי עבודתו של התובע הייתה תוך מאמץ פיסי חריג. עובדה זו לא הופיעה ברשימת העובדות המוסכמות ובכך חרג המומחה הרפואי ממסכת העובדות שהונחה בפניו.
קראו עוד בתחום:
- רק חבר אחד בהרכב ועדה רפואית עליונה הוא מומחה בתחום הרלבנטי
- מומחה רפואי מטעם בית המשפט נפטר
- מינוי פוסק רפואי בתור מומחה בית המשפט - תביעה נגד הביטוח הלאומי
- האם רואה חשבון חלה בפסוריאזיס בגין לחץ בעבודה
המומחה האחר אשר מונה קבע כי המחלה ממנה התובע סובל הינה הפרדות רשתית בעין ימין עם ירידה בראיה עד כדי תנועות יד בלבד. לדידו של המומחה החדש, בין המחלה לבין העבודה לא התקיים קשר סיבתי. בית הדין לעבודה התיר לב"כ התובע להציג בפני המומחה מספר שאלות הבהרה. גם לאחר שענה המומחה הנוסף על שאלות ההבהרה, נותר האחרון נאמן לעמדתו כי אין קשר סיבתי בין המחלה לעבודה.
התובע טען כי על בית הדין לעבודה לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי הראשון, שכן קביעתו הייתה חד משמעית וזאת בהסתמך על הפגיעה בעיניו והקשר הסיבתי לתנאי עבודתו הספציפיים ביום התאונה. לדבריו, פגיעתו הינה מצב אשר מתאים לסיטואציה של חבלה והמומחה הרפואי הראשון לקח בחשבון אשר אשר צוין בגיליון הבדיקה של התובע (שנראה בזגוגית עין ימין ממצא המצביע על כך שהתהליך החל זמן מסוים קודם לכן ולא מדובר במצב שנוצר זה עתה).
התובע הוסיף כי לא היו לו כל גורמי סיכון להפרדות רשתית והוא לא סבל אפילו מקוצר ראיה. לגבי המומחה הרפואי השני, התובע טען כי הוא לא התייחס לתיק הרפואי והעובדות המופיעות שם, לרבות מכתב השחרור מהטיפול הרפואי אשר העיד על ירידה הדרגתית בראייה.
בית הדין לעבודה - חוות הדעת הראשונה מבוטלת
בית הדין לעבודה קבע כי יש לדחות את התביעה ולקבל את עמדתו של המומחה הרפואי השני. במקרה דנן, המומחה הרפואי השני מונה בתור מומחה רפואי אחר וזאת מן הטעם שהמומחה הראשון התבסס על עובדה שלא הופיעה ברשימת העובדות המוסכמות.
במעשהו זה, חרג המומחה הראשון מסמכותו ועל כן לא ניתן היה לקבל את חוות דעתו כקבילה. כמו כן, הוראותיו של נשיא בית הדין לעבודה בעניין זה הינן ברורות - "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. דהיינו, במידה ומונה מומחה אחר, בית הדין לא זקוק עוד לחוות דעתו של המומחה הראשון.
"לאור הנחיות מפורשות אלה, נדחות טענות התובע בדבר קבלת חוות דעתו של המומחה הראשון והעדפתה על פני המומחה וכן בדבר קיום מחלוקת בין אסכולות רפואיות", נכתב בפסק הדין.
השופטים פסלו את חוות הדעת של המומחה הראשון וקיבלו באופן מלא את חוות דעתו של המומחה הרפואי האחר. מושכלות ראשונים הן כי חוות דעתו של המומחה הרפואי המתמנה מטעם בית הדין הינה בעלת משקל רב. המומחה הרפואי מאיר את הסוגיה מבחינה מקצועית וחזקה עליו שהוא אובייקטיבי שכן איננו משרת את מי מהצדדים.
