פרקינסון בתור תאונת עבודה - האם מחלת מקצוע?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

האם מחלת הפרקינסון נגרמה בשל חשיפה לחומרים רעילים בעבודה?

האם מחלת הפרקינסון, ממנה סובל אדם אשר היה מועסק במשך שנים בתור כבאי בשירותי הכבאות באזור חיפה, נוצרה בשל תנאי העבודה בהם עבד התובע? האם מדובר במחלת מקצוע שהינה תאונת עבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי?

התובע, כבאי במקצועו, סובל ממחלת הפרקינסון מזה מספר שנים. לטענתו, תנאי העבודה שלו בתור כבאי בשירותי הכבאות, וחשיפתו הרבה לחומרים רעילים ועשן, היוו את הגורם להתפרצות מחלת הפרקינסון. התובע הוסיף כי החל לסבול מהמחלה לפני הגיל הנפוץ לכך (45-65) ואין במשפחתו כל עדות להתפתחות פרקינסון. בנוסף, התובע טען כי לא נמצאו כל גורמים אחרים אשר יכולים להעיד על סיבה להתפתחות המחלה, מלבד גורמי העבודה.

בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו על מנת לבחון את טענותיו של התובע. המומחה קבע כי לא התקיים במקרה דנן קשר סיבתי בין מחלת הפרינקסון ממנה סובל התובע לבין תנאי העסקתו. המומחה ציין כי פרקינסון הינה מחלה אדיופטית (שסיבותיו אינן ידועות) ומקצוע הכבאות איננו נחשב כאחד המקצועות החשודים כסיבה למחלה.

כמו כן, המומחה הוסיף כי לא מצא הוא בשלל המאמרים שהונחו לפניו מקרה אחד בו נקשר מקצועו של כבאי עם התפתחות המחלה. חרף חוות דעתו הרפואית של המומחה שמונה מטעם בית הדין, השופטים קבעו כי יש להכיר במחלה כתאונת עבודה.

בית הדין קיבל החלטתו על בסיס חמישה טעמים:
1. בית המשפט איננו כבול לחוות דעתו של מומחה (גם כאשר מדובר במומחה מטעמו).
2. המומחה השאיר פתח סביר לקשר סיבתי בקובעו – "ייתכן כי קיין קשר רופץ בין התעסוקה ככבאי לבין מחלת הפרקינסון".
3. אי קיומם של גורמים אחרים.
4. העדר היסטוריה משפחתית של חולי פרקינסון.
5. גילו הצעיר של התובע בעת התפתחות המחלה.

המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על פסק הדין ובית הדין הארצי הפך את ההחלטה וקבע כי יש לדחות את התביעה. בית הדין הארצי ציין כי מחלת הפרקינסון, בהיותה מחלה, אינה יכולה להיות תאונת עבודה במבנה הרגיל של החוק אלא תאונת מקצוע.

בית הדין הארצי לעבודה - הנטל על התובע ויש לקבל את ערעור המל"ל

לאמור, במקרים בהם ישנו קשר סיבתי בין התפתחות מחלה לבין פגיעות זעירות חוזרות במהלך העבודה, ייתכן ומדובר בתאונת עבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה. עם זאת, במקרה דנן נקבע כי לא הונחה התשתית העובדתית המספקת לכך. התובע טען כי מחלת הפרקינסון היא מחלת מקצוע, אך מחלה זו אינה מוגדרת כמחלה ברשימה הסגורה בתוספת השנייה לתקנות הפגיעה בעבודה (רשימה של מחלות המוכרות בתור תאונת עבודה במקרים מסוימים).

      קראו גם:

• דרמטיטיס תוכר כתאונת עבודה על בסיס מחלת מקצוע - צבעי חשוף לחומרים רעילים

• מחלת מקצוע: נזקי שמיעה בעבודה
• פריצת דיסק בעקבות מאמץ מיוחד בעבודה, האם תאונת עבודה?
• הכרה בליקוי שמיעה אך לא בטנטון - חשיפה לרעש מזיק

הוראות חוק הביטוח הלאומי קובעות כי כל אימת שמחלה מסוימת אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע, או לא ניתן ליישם בעניינה את האמור בחלק א' לתוספת השנייה, אין אפשרות להכיר בה כמחלת מקצוע. במילים אחרות, אם הייתה מחלת הפרקינסון מוכרת כמחלת מקצוע לפי הרשימה הסגורה, הייתה חלה חזקה לפי תקנה 46 כי המחלה חלה "עקב העבודה" והנטל להוכיח כי אין הדבר כך – היה מוטל על המוסד.

כמו כן, בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי עמדתו של בית משפט קמא הייתה בסתירה לחוות דעתו של המומחה (בעל השם העולמי) שמונה לבחון את עניינו הבריאותי של התובע.

לסיכום, נטל ההוכחה בדבר קיומה של מחלת מקצוע הוטל על התובע והלה לא הרימו. מחלת הפרקינסון במקרה דנן לא לבשה צורה של תאונת עבודה, זאת משום שלא הונחה התשתית העובדתית להכרה בה על פי תורת המיקרו-טראומה, ובשל העובדה שלא ניתן היה לראות בה מחלת מקצוע בהתאם לקבוע בחוק ובתקנות.