האם החמרה במצבה הבריאותי של נכת צה``ל מיום העצמאות?

דרגו את המאמר

תביעה כנגד קצין התגמולים בגין החמרה בפציעה ממלחמת השחרור

בית המשפט דחה את ערעורה של אישה המרותקת לכסא גלגלים בגין החמרה במצבה הבריאותי בשנת 2009, הקשורה לטענתה לפציעה ראשונית במלחמת העצמאות.

השופט ציין כי למרות שמדובר באישה מבני דור המקימים של מדינת ישראל, לא נפל פגם בהחלטותיה המשפטיות של הוועדה הרפואית העליונה. השופט, יוסף שפירא, פתח את פסק דינו בציטטה משירו של נתן יונתן – "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא".

המערערת, קשישה בת 83, נפצעה מפגיעת כדור ברגלה הימניתן במהלך מלחמת השחרור. בעקבות פציעתה נקבעו לה 20% נכות. בחודש ינואר 2009 חלה החמרה במצבה הרפואי של המערערת ואחוזי הנכות שלה הועלו ל-30%. לאור ההחמרה במצב הבריאותי, פנתה המערערת לקצין התגמולים בתביעה להחמרה.

התביעה להחמרה נדחית על ידי הוועדות הרפואיות

הועדה הרפואית מדרג א' דחתה את תביעתה של המערערת והותירה את נכותה על 41% (כאשר 30% בגין הפגיעה ברגל ימין). כעבור חצי שנה, הגיעה החלטת הוועדה לידיה של המערערת וכשנה לאחר מכן הגישה האחרונה ערר לוועדה הרפואית העליונה. הוועדה הרפואית העליונה דחתה אף היא את הערר ובעקבות כך הוגש ערעור לבית המשפט.

המערערת טענה כי בפני הועדה הרפואית העליונה לא היו כל המסמכים הרלבנטיים לגבי מצבה הרפואי ובקשתה להצגתם לא נענתה (אף לא בכתב). כמו כן, המערערת הוסיפה כי הוועדה לא ישבה בהרכב מתאים. לטענתה, הוועדה דנה במצבה הנוירולוגי ללא מומחה נוירולוגי, ובקיומם של תסחיפים ללא מומחה בתחום כלי הדם.

      קראו עוד על פיצויים בגין מלחמות ישראל:

• הלם קרב לאחר מלחמת לבנון השנייה והתפתחות סוכרת נעורים
• פיצויי רטרואקטיבי לחייל אשר שהה בשבי המצרי
• האם נכה צה"ל יזכה לתגמולים רטרואקטיביים ממלחמת יום כיפור
• פיצויים מהמדינה בעקבות התקף לב בזמן מלחמה, האמנם?

לדבריה, בפני הוועדה היה מסמך אשר קבע כי אחוזי הנכות שלה עומדים על 100% ועל כן היה על הוועדה לייחס מחצית מנכות זו לפגימה ברגל ימין. חרף כך, הוועדה עשתה "מאמצים ניכרים", לטענת המערערת, לקבוע שעיקר נכותה נובעת מרגלה השמאלית. זאת כאשר לשיטתה של המערערת, ההחמרה ברגלה השמאלית נבעה מהנכות ברגל ימין וזאת משום שבמהלך השנים נאלצה היא להפעיל משקל רב על רגלה הבריאה.

התערבות בית המשפט בהחלטת הוועדה הרפואית - אימתי?

סעיף 12א(א) לחוק הנכים קובע כי חייל משוחרר או קצין התגמולים יכולים להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה בשאלות משפטיות בלבד. הפסיקה דנה ארוכות בסעיף זה וקבעה כי ערכאת הערעור איננה מתערבת במקרים בהם מדובר בסוגיות רפואיות.

אחת הטענות הנפוצות בעניין זה, אשר נטענה ארוכות גם בערעור דנן, היא כי הוועדה לא נימקה את מסקנותיה כדבעי. כאמור, בית המשפט בוחן את החלטותיהם של הוועדות הרפואיות במשקפיים משפטיות וסמכותו איננה כוללת התחקות אחר השיקולים הרפואיים המסורים למומחים רפואיים בלבד.

השופט ציין כי למרות שליבו יוצא אל המערערת, נראה שהוועדה הרפואית העליונה התייחסה בכובד ראש לטענותיה של האחרונה. הוועדה שמעה את טענות המערערת בהרחבה, הן על ידה, הן על ידי בתה, והן על ידי באת כוחה. כמו כן, הוועדה התייחסה בהחלטתה גם להתדרדרות הכללית במצבה הבריאותי של המערערת.

• ידועה בציבור לא הוכיחה מגורים משותפים לצורך קבלת קצבת שאירים ממשרד הביטחון
• החמרה במצב בריאותי שנגרם בתאונת דרכים במהלך השירות, לאחר השחרור
• קצין התגמולים תובע נכה צה"ל בגין הונאה וקבלת גמלה במרמה
• האם חייל שנהרג בחופשה מפליטת כדור מאקדח של אחיו יוכר כנספה מערכה?

ממסקנות הוועדה ניכר כי היא בחנה כנדרש האם נכותה של המערערת היוותה את הגורם להתדרדרות במצבה הבריאותי וזאת על ידי פרשנות של המסמכים הרפואיים שהובאו בפניה. בנוגע להרכב הוועדה, בית המשפט קבע כי מדובר בפגיעה אורטופדית מובהקת ועל כן יש לדחות טענות המערערת בעניין זה.

הוצאות משפט? בית המשפט מסרב בתוקף!

למרות דחיית הערעור, בית המשפט מתח ביקורת על קצין התגמולים אשר עתר להטלת הוצאות על משפט על המערערת. "המערערת הינה משארי דור מקימי המדינה, אשר נמנעה במשך שנים מלבקש את סיועה של המדינה, וראתה בפציעתה חלק מתרומתה להקמתה וכינונה של מדינת ישראל", נכתב בפסק הדין, "בדור המימוש העצמי והאינדיבידואליזם אין זה דבר של מה בכך. ההכרה בחובתה המוסרית של המדינה ללוחמיה, מידת הכרת הטוב, הינה אחת מאבני היסוד במדינת ישראל, ויש להקפיד על שמירת ערך זה, ועל הגנה עליו. בנסיבות אלו, מוטב היה כי קצין התגמולים היה נמנע מלעתור לחיוב המערערת בהוצאות ההליך, על אף הזכות הדיונית של צד הזוכה במשפט להיפרע בגין הוצאותיו".