תאונת עבודה במהלך נופש - המעסיק אירגן את החופשה
| דרגו את המאמר |
|
תאונת עבודה - פגיעה בנופש מרוכז שארגן המעסיק
בית הדין לעבודה נדרש לבחון פעמים רבות סוגיות העוסקות בהגדרת תאונת עבודה. על פי רוב, ברור כי תאונה אשר אירעה לעובד במסגרת עבודתו מזכה אותו בפיצויים מהביטוח הלאומי. לדוגמא, במקרה שבו נהג מונית נפגע בתאונת דרכים, או במקום בו מורה החליק במדרגות בית הספר בעודו ממהר להגיע לכיתה ולהרביץ בתלמידים משנתו.
עם זאת, ישנם מקרים גבוליים בהם בוחן בית הדין לעבודה את העניין באופן ספציפי תוך פרשנות הפסיקה והחקיקה הרלבנטית. מקרה מסוג זה הונח לפתחו של בית הדין לעבודה במסגרת תביעה להכרה בפגיעה בעבודה במהלך נופש מרוכז.
קראו עוד בתחום:
- תאונה במהלך הלוויה כאשר העובד הינו נציג מקום העבודה
- האם מוות של עובד זר אשר נפל לתוך פיר מעלית במהלך הלילה הוא תאונת עבודה?
- התפתחות בקע טבורי - האם בגין הרמת משקל בעבודה?
- מנתח לב לקה במהלך ניתוח באירוע מוחי, האם תאונת עבודה?
התביעה הוגשה על ידי עובד חברת שטראוס נגד המוסד לביטוח לאומי. העובד טען כי נפגע הוא בנופש מרוכז מטעם העבודה, כאשר קיפץ להנאתו על הטרמפולינה בשטח המלון. לאחר האירוע הגיש התובע תביעה להכרה בפגיעה למוסד לביטוח הלאומי. לדאבונו, המל"ל קבע כי לא מדובר בתאונת עבודה ועל כן הוגש ערעור על כך לבית הדין לעבודה.
המוסד לביטוח לאומי טוען - העובד מימן את החופשה ומדובר בהתנדבות
עורכת הדין מטעם המוסד לביטוח לאומי טענה כי ההשתתפות בחופשה נשוא התובענה הייתה התנדבותית וימי החופשה אף נוכו מסך ימי החופשה השנתיים של העובד. כמו כן, עורכת הדין הוסיפה כי ההשתתפות בחופשה הייתה תלויה לשיקולו של העובד והוא אף נשא בחלק מן התשלומים עבורה.
בית הדין לעבודה בחן את הראיות אשר הוצגו בפניו וקבע כי המבחן המהותי לבדיקת מהות הנופש טמון במעורבותו של המעסיק בחופשה. השופטים ציינו כי חברת שטראוס פעלה רבות על מנת שהנופש המדובר יצא לפועל. לדוגמא, החברה מימנה חלק גדול מן הנופש, הודיעה על הפסקה בעבודה במפעל בתקופת החופשה, דאגה להסדרי הסעות מסודרים לכל העובדים וכדומה. כמו כן, העובדים לא היו חייבים לבוא לחופשה אך סגירת המפעל והלך הרוח בחברה היו למעשה "חיוב אילם" להשתתפות העובדים בנופש המרוכז.
בית הדין לעבודה סיכם כי מעורבותו של המעסיק במקרה דנן הופכת את הנופש לפעולה הנלווית לעבודה. אי לכך, נדחו טענותיו של הביטוח הלאומי ונקבע כי פגיעתו של התובע הינה תאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק.
לסיכום דברי השופטת א' ברק על הקשר שבין עבודה לבין חופשה מטעם העבודה:
"יחסי עבודה אמנם דומים במהותם ליחסי משפחה בהיותם יחסים מתמשכים. במסגרת זו, נוצרת שותפות בין המעסיקים לבין העובדים ובני משפחותיהם, אשר באה לידי ביטוי לא רק במהלך יום העבודה אלא אף בעתות צרה ושמחה והמשתרעת אל מעבר לתחומיו הפיזיים והיצרניים של המפעל.
ביטוי נאמן להלך רוחות זה מוצאים אנו, לא אחת, באירועים שיוזם המעביד בעצמו, או בשיתוף עם ועד העובדים, שמטרתם גיבוש חברתי, ולחשיבות שמייחס להם המעביד במהלך חיי העבודה ולזיקה אליהם.
- תאונת עבודה - בעיות ברכיים של מורה חינוך גופני
- טיפולי רפואה משלימה עבור נפגע עבודה - המוסד לביטוח לאומי
- תקיפה בעבודה על ידי אדם אלמוני - האם תאונת עבודה?
יש ומטרה זו מוגשמת אגב פעולות ספורט ותחרויות למיניהן, יש והיא מוגשמת אגב השתלמויות מקצועיות;, ויש ומטרה זו לשמה, עומדת במרכזם של אירועי נופש וגיבוש חברתי. במהלך אירועים אלו לוקחים חלק גם בני משפחותיהם של העובדים.
על רקע זה, עם השתנות העיתים ומתוך ראייה דינמית וליברלית של חיי העבודה, יכול ויוכר כפעולה נלווית לעבודה, אף אירוע נופש לשמו שמקיים המעביד, או אירוע שהדגש בו מושם על גיבוש חברתי של העובדים. זאת, מבלי שיהיה לאירוע גוון של השתלמות או בלי שבמארג הפעילויות המוצעות לעובדים יכללו הרצאות שיש בהן כדי להשליך על קידומו של העובד בעבודתו, באופן ישיר או עקיף".
