תאונת עבודה של מורה בבית ספר - פיצויים ללא אשם תורם

דרגו את המאמר

130,000 שקלים למורה אשר נפגעה בעקבות נפילת לוח

(ת"א) 69563/07 תא (ת"א) 69563-07

עובדים עלולים להיפגע במהלך העבודה ותאונת עבודה יכולה לקרות לכל אחד מאיתנו. תאונות עבודה אינן רק מנת חלקם של עובדים הנמצאים בסיכון. לעיתים, תאונה בעבודה יכולה להיגרם גם במקום "סטרילי ובטוח" לכאורה כגון כיתת לימוד. להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי מורה כנגד ישיבה במודיעין, וזאת לאחר שהאחרונה נפגעה במהלך שיעור כאשר לוח כבד משקל נפל עליה.

      קראו עוד בתחום:

• תאונות תלמידים בבית הספר
• שאלת האחריות - תאונה בבית הספר
• תאונת מורה בבית הספר - תאונת עבודה
• אחריות מורה תורן לשלומם של תלמידים במקרים של תאונות בית ספר
• האם העירייה תשלם פיצויים בעקבות פציעה במגרש של בית ספר נעול ביום שבת?
• תלמיד נפצע במשחק כדורסל בבית הספר - חברת הביטוח תשלם פיצויים

התובעת במקרה דנן הייתה מורה לאנגלית שהועסקה על ידי ישיבה במודיעין. לטענתה, ביום המדובר היא נפגעה מנפילתו של לוח כבד ומאסיבי אשר לא היה מקובע היטב לקיר מאחוריו. "כתוצאה מהמקרה", טענה המורה, "נגרמו לי נזקי גוף קשים". אי לכך, היא הגישה את תביעתה כנגד הישיבה. הצדדים היו חלוקים בהתחלה בנוגע לחבותה של המעסיקה בתשלום הפיצויים. עם זאת, לאחר משא ומתן ביניהם, הוחלט כי המעסיקה תכיר בחבותה אך תוכל לטעון בבית המשפט לקיומו של אשם תורם. דהיינו, המעסיקה טענה כי היא אמנם הייתה אחראית לבטיחותה של המורה, אך התנהלותה של הנפגעת עלתה כדי רשלנות תורמת מצידה.

טענות המורה

התובעת טענה כי היא התחילה לעבוד בישיבה כמורה מחליפה, וזאת בסך הכול שבועיים לפני התאונה. לטענתה, עבודתה הייתה בהיקף של כ-8 שעות שבועיות והישיבה הייתה עבורה בית ספר חדש לחלוטין. המורה העידה כי היא לא הכירה את מוסד הלימודים אך נאמר לה כי מדובר בבית ספר חדש ששופץ רק לאחרונה. התאונה אירעה לתובעת בפעם הרביעית בה היא עבדה בישיבה (שלוש הפעמים הראשונות "עברו בשלום").

כמו כן, המורה הדגישה כי בשל היותה מורה מחליפה היא לא עבדה בכיתה אחת ספציפית אלא "נדדה" בין מספר כיתות. התאונה אירעה אפוא בכיתה הרביעית בה התובעת ביקרה במסגרת עבודתה בישיבה. בכתב התביעה נטען כי התובעת לא ראתה שהלוח איננו מקובע כראוי לקיר. התובעת העידה כי היא אמנם הרגישה שהלוח זז מעט כאשר היא התחילה לכתוב עליו, אך היא לא דמיינה בליבה שהוא פשוט יקרוס לכיוונה. מתיאור הדברים הנ"ל, התובעת טענה כי לא היה מקום להטיל על כתפיה רשלנות תורמת מבחינת הפיצוי בגין תאונת העבודה. ניתן לסכם את טענותיה של התובעת כנגד האשם התורם באופן הבא:

1. המעסיקה שיבצה אותה ללמד בכיתה המדוברת בפעם הראשונה בחייה.
2. התאונה נגרמה מיד עם תחילת השיעור.
3. הלוח הכבד נפל על התובעת וגרם לה לאובדן הכרה, חבלות, ופגיעות בקרסול ובשוק.
4. התובעת עבדה בסך הכל שבועיים בישיבה לפני התאונה.
5. התובעת לא הכירה את מוסד הלימודים, ומקל וחומר היא לא הכירה את הכיתה הספציפית בה היא נפגעה.
6. ביום התאונה המדובר היא הייתה המורה הראשונה אשר לימדה בכיתה הנ"ל.
7. התובעת לא ידעה שהלוח לא מקובע אלא כאשר הוא נפל עליה.

בית המשפט קובע: לא הייתה רשלנות תורמת

הישיבה ביקשה להטיל על המורה אשם תורם בשיעור של כ-50%. דהיינו, הישיבה הייתה מעוניינת כי בית המשפט יקבע שמחצית מנזקיה של התובעת היו באשמתה הבלעדית. נטען כי המורה לא נקטה בזהירות מינימאלית, לא דיווחה על המפגע לאחר שגילתה אותו, לא חדלה מלהתקרב ללוח חרף אי יציבותו, והזיזה את הלוח בלי כוונה ובכך גרמה לאיבוד שיווי משקלו.

בית המשפט בחן את הסוגיה וקבע כי אין לייחס לתובעת אשם תורם במקרה דנן. בפסק הדין נקבע כי לא הייתה יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים שהלוח לא היה מקובע לקיר כנדרש. אי לכך, נקבע כי הנתבעת, בתור האחראית על בטיחותם ושלומם של העובדים הבאים בשעריה, הייתה צריכה לשאת באחריות בגין נפילת הלוח.

מבחינת האשם התורם, בית המשפט התייחס להיכרות הצרה של המורה עם מוסד הלימודים, ולכך שהיא לא הייתה יכולה לצפות שהלוח הכבד ייפול עליה לאחר מגע עדין בלבד. בית המשפט הדגיש כי התובעת עשתה עליו רושם של אישה שהייתה מתרחקת מהלוח המסוכן במידה והיא הייתה מגלה את הסיכון הגלום בו. בסופו של היום, בית המשפט פסק לטובתה של התובעת פיצויים בסך כ-130,000 שקלים בגין התאונה.