גזירה נגד חיילים אשר נפגעו שלא במהלך פעילות צבאית

דרגו את המאמר

ראשונים בין שווים
אלי סבן, עו"ד

לאחרונה פורסם כי בחוק ההסדרים מסתתרת גזירה נגד חיילים אשר נפגעו שלא במהלך פעילות צבאית מחוק ההסדרים עולה שלטענת המערכת רק 22% מהנפגעים שהוכרו מ-1984 הם נפגעי פעילות צבאית. נראה כי אין המדובר בניסיון כן ואמיתי לייעל את מערכת אגף השיקום, אלא להמשיך ולפגוע בנכי צה"ל שגם כך זכויותיהם נפגעו במהלך השנים האחרונות.

חוק הנכים שחוקק ב- 1959 אינו עומד מלכתחילה עם העקרון המקובל בדיני הנזיקין – השבת מצבו של הניזוק לקדמותו וכיום לא קיים שוויון בין הסעדים הניתנים לתובעים מכוח פקודת הנזיקין או חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לבין התובעים מכוח חוק הנכים.

ב-1988 נחקק חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) הקובע כי רק חייל בשרות סדיר שנחבל במהלך חופשה מאושרת מהצבא, וכתוצאה מהחבלה נקבעה לו ע"י ועדה רפואית דרגת נכות של 20% לפחות, יהיה זכאי להטבות הקבועות בחוק הנכים.

חוק זה ממילא פוגע בחייל שנחבל שלא בעת מילוי תפקיד ונכותו פחותה מ-20% אינו זכאי למענק כספי כלל, כאשר יש לזכור כי נכות צמיתה של 20% הינה נכות אשר מגבילה את כושרו התפקודי של החייל, ואשר אינו זכאי לכל פיצוי רק משום שנחבל בעת חופשה מאושרת מצה"ל!

חוק הנכים אינו מקנה לתובע כל סעד כספי כגון פיצוי עבור עוגמת נפש, כאב וסבל, פגיעה בכושר התפקודי וכיוצב’, והפיצוי יינתן בהתאם לנכותו הרפואית בלבד. ע"פ סעיף 6 לחוק הנזיקין האזרחי החייל יכול להגיש תביעתו רק במסגרת חוק הנכים ובכך למעשה נחסמת דרכו מלהגיש תביעה נזיקית ולקבל פיצוי כספי עבור נזקים שנגרמו לו כתוצאה מפגיעתו.

בתיקון המוצע בחוק ההסדרים,

מנסה האוצר לבטל את ההטבה למי שנחבל במהלך חופשה מצה"ל (שגם היא כאמור מצומצמת מאוד) ובכך לפגוע פגיעה קשה בזכויות המשרתים בצה"ל, ולהעבירם לטיפולו של המוסד לביטוח לאומי.

הניסיון להפריד בין ציבור הנפגעים הינו ניסיון נפסד, שכן כל מה שנותר להורים שבנם נפגע או חו"ח נפטר, היא העזרה והתמיכה של אגף השיקום, מהן הן נהנות.

גם אם אין מדובר במוות במהלך פעילות צבאית, חוק ההסדרים המוצע יגרום לאפליה בין דם לדם, ויפגע קשה במשפחות השכולות.

כך לדוגמא במקרה של חייל שהתאבד עקב הלחץ הנפשי בשרותו הצבאי, ואולם מעשה ההתאבדות נעשה מחוץ למסגרת הצבאית, ובמקרה זה לאור הצעת האוצר הרי שמדובר בחבלה שלא במסגרת הצבאית, ולכן אגף השיקום לא יטפל יותר במשפחות אלו, והם יופנו למוסד לביטוח לאומי ככל אזרח אשר קרוב משפחתו נפטר בתאונת דרכים או תאונת עבודה, כאשר הנחמה היחידה שיכולה להיות למשפחות השכולות היא עצם ההכרה של בנם כחלל צה"ל וההכרה בהם כמשפחה שכולה.

יש לזכור שמדובר בציבור של אנשים אשר נפגעו במסגרת מילוי תפקידם למען המדינה ויש לראותם כראשונים בין שווים, לקבל, ולהיות זכאים למלוא הסעדים אשר היו נפסקים לטובתם על-פי כל דין אחר אילו היו נפגעים למשל בעבודתם, בביתם, או ברכבם. על פי המצב הקיים כיום ברור כי קיימת הפליה ואי צדק בין הנפגעים בשירות הביטחון לבין הנפגעים בזמן היותם אזרחים ויש לתקן עוולה זו.

הצעת האוצר בחוק ההסדרים החדש המוצע מהווה זריית חול בעיני הציבור. לא ברור מהו ההיגיון והצידוק להגבלת הזכויות למי ששרתו את המדינה. אף בית המשפט העליון קבע במספר פסקי דין, כי חוק הנכים הנו חוק סוציאלי, ויש לפרשו לטובת הנכים ויש להפריד בין נכי צה"ל לנכים אחרים, ולכן כאמור כל חייל שנפגע המדינה חייבת להתייחס אליו כאל ראשון בין שווים.

המשך הגזירות נגד אנשים שמסרו את גופם למען המדינה עלול לעודד המשך ההשתמטות מצה"ל, ובסופו של דבר להפוך את צה"ל לצבא של שכירים כפי שקורה במדינות אחרות בעולם.

עו"ד אלי סבן מומחה לתביעות נגד משרד הבטחון ובייצוג נכי צה"ל