פריקה ממשאית במהלך העבודה - תאונת דרכים או תאונת עבודה?

דרגו את המאמר

האם תאונה במהלך פריקה ממשאית היא תאונת עבודה או תאונת דרכים?

האם תאונה אשר ארעה לתובע במהלך עבודתו בעת פריקת משאית במקום העבודה תיחשב תאונת דרכים או תאונת עבודה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט במסגרת תביעות שהגיע סבל בחברת נייר.

התובע, יליד 1960, היה בכל הזמנים הרלוונטיים עובד חברה אשר הייתה מבוטחת בביטוח אחריות מעבידים. במהלך תקופת עבודתו, הועסק העובד כנהג-סבל במשאית אשר שימשה להובלת שקים מלאים בפסולת נייר. במהלך עבודתו, ושעה שעמד לצורך ביצוע עבודתו על ארגז המשאית שהיה רטוב ממי גשמים שירדו באותו יום, איבד התובע את שיווי משקלו.

      קראו גם:

• התקף לב לאחר פיטורים - האם פיצויים מהמעביד?
• תשלום על פינוי אמבולנס לאחר פגיעה בעבודה
• תביעה לפיצויים לאחר כריתת כף יד בעקבות תאונת עבודה
• תאונת עבודה - פיצויים לעובד בגין אובדן כוח גברא

על מנת למנוע את נפילתו, אחז האחרון בדופן ארגז המשאית ונפצע מלוח פח דק וחד. התובע הגיש את תביעתו הן כנגד המעבידה וחברת הביטוח בעילה לפי פקודת הנזיקין, והן כנגד חברות הביטוח של המשאית בעילה לפי חוק הפלת"ד.

האם הפסקה במהלך העמסה ופריקה נחשבת חלק מזמן העבודה?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי תאונת דרכים תהיה זו שנגרמה כתוצאה משימוש ברכב מנועי. עם זאת, פעולות של פריקה וטעינה אינן נתפסות כחלק משימוש ברכב המנועי ואינן מקימות עילה להגשת תביעה בגין תאונת דרכים.

חברות הביטוח היו חלוקות לגבי מועד קרות התאונה במקרה דנן. המעבידה וחברת הביטוח שלה טענו כי מדובר במהלך שאיננו קשור בטעינה ובפריקה אלא בירידה מהמשאית לצורך שתייה. לעומתן, חברות הביטוח של המשאית גרסו כי מדובר בחלק מפעולת הפריקה והטעינה ועל כן מדובר בתאונת עבודה ולא תאונת דרכים.

כב’ השופטת דודקביץ קבעה כי התאונה איננה בגדר "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפלת"ד. השופטת ציינה שבעת שארעה התאונה, המשיב טרם סיים את פעולת הפריקה והטעינה, והירידה מן הרכב היוותה שימוש משנה או שימוש לוואי לפעולת הטעינה.

    קראו עוד בתחום:

• תאונת דרכים במסגרת סידורים פרטיים בשעות העבודה
• פיצויים מחברת חשמל לעובד אשר נשרף בגלל קצר בארון המונים
• האם רואה חשבון חלה בפסוריאזיס בגין לחץ בעבודה
• האם סוס משתולל אשר פגע במתנדב בחווה גרם לתאונת עבודה?

בעקבות החלטה זו ניתן פסק דין שקבע כי המעבידה הפרה את חובות הזהירות המוטלות עליה כמעבידתו של התובע. בפסק הדין נכתב שהמעבידה היא האחראית ברשלנות לקרות התאונה. אי לכך, חויבו המעבידה וחברת ביטוח המעבידים לשלם לתובע פיצוי בסך 550,0435 ₪, בניכוי תגמולים שונים שקיבל בפועל מהמל"ל.

שלושת המבחנים המבדילים בין פריקה כחלק מעבודה לבין תאונת דרכים

בית המשפט התייחס לשלושה מבחנים בעת בדיקת נסיבות התאונה לצורך קביעה האם מדובר בפעולת לוואי של הפריקה/הטעינה, או שמא אין קשר בין הפעולה הנבחנת לבין ביצוע הפריקה/הטעינה:

1. מבחן הקשר ההדוק, במסגרתו נבחן הקשר בין הפעולה לבין הפריקה והטעינה, וכן נבחן האם פעולת הלוואי היא חלק בלתי נפרד מפעולת הטעינה או הפריקה, וזאת בין היתר תוך בחינת מידת הצורך בביצוע פעולת הלוואי, המידה בה היא מקלה על פעולת הפריקה/הטעינה 
2. מבחן סמיכות המקום. 
3. מבחן סמיכות הזמנים.
   

בפסק הדין נקבע כי יישום המבחנים במקרה זה מוביל למסקנה שאין להפריד בפעולת התובע, עת סידר השקים על גבי המשאית, לבין פעולת הירידה. השופטים סברו כי פעולות אלו השלימו אחת את רעותה, ויחדיו חוסות הן תחת החריג של "פריקה וטעינה" (המופיע בסיפא להגדרה של "שימוש ברכב מנועי" בסעיף 1 לחוק הפיצויים).