המעביד לא מנע ביצוע פעולה מסוכנת במצב חירום - האם מותו של העובד רובץ לפתחו?

דרגו את המאמר

תאונת עבודה גרמה למוות – אדישות החברה תזכה העיזבון בפיצויים

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אדישות חברה ומנהליה הביאה למותו של ראש מחלקת הים בחברה לגידול דגים. מדובר בפרשה מצערת אשר נגרמה בעקבות תקלה בצינורות אספקת המים לכלובי הדגים. המנוח טבע כאשר ניסה להציל דגים בכלובים, וזאת כאשר מנהלי החברה אינם מונעים ממנו את ביצוע הפעולה המסוכנת.

בית המשפט השלום בתל אביב קיבל את תביעת המשפחה וקבע כי יש לפצות את התובעים בסך של 3.4 מיליון שקלים. עם זאת, בית המשפט קבע גם אשם תורם לפתחו של המנוח בשיעור של 30%. לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי, נותרה המשפחה ללא כלום מהחברה. התובעים מיהרו להגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

המחוזי קבע כי דין הערעור להתקבל ברובו. ראשית, בית המשפט הפחית את אשמתו התורמת של המנוח לאירוע ל-10% בלבד. בפסק הדין נכתב כי החברה הייתה אמורה למנוע את כניסתו של המנוח למים מלכתחילה, ועל כן היא אחראית ל-90% מנזקיו.

השופט ציין כי אכן מדובר באיש מקצוע מיומן ובר סמכא בתחום עבודתו. עם זאת, דבר זה לא הצדיק את האדישות מצדם של מנהלי החברה, ובראש בראשונה של מנכ"ל הנתבעת, כאשר החליט המנוח לקפוץ למים הסוערים. הנתבעת סמכה על שיקול דעתו הבלעדי של המנוח, אשר התגלה כמוטעה, והותירה בידיו את מלוא האחריות לפעולה. אדישות כלפי סיכון זה עומדת כעת לפתחה.

600,000 שקלים פיצויים

השופט ציין כי מנהלי החברה הסתפקו בקבלת אינפורמציה מגורמים שונים לגבי האירוע, וזאת מבלי ששוחחו עם המנוח או סגנו. באדישותם, קבע השופט, הנתבעים לא השכילו לבחון אפשרות כי מהלך הכניסה למים מסוכן ועלול להסתיים באסון. מדובר אכן בעובד ותיק ומנוסה אשר ידע את עבודתו על בוריה. עם זאת, נקבע כי גם כאשר בעובד מסוג זה עסקינן, אשר אחראי באופן בלעדי על תחום ספציפי בעבודתו, אחריותו של המעביד אינה פוקעת.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה להכרה בתור תאונת עבודה - אירוע נופש ותאונה במהלך פעילות ימית
• התקף לב לאחר שיחה עם גורם נטול סמכות ובעקבות חשש מפיטורים
• האם תאונה בדרך לעבודה בחניה של בניין המשותפת לכמה דיירים היא תאונת עבודה?
• דחיית תביעה להכיר בדלקת במרפק כתאונת עבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה

יתרה מכך, ידוע כי עובדים ותיקים כגון המנוח נוטים ליטול על עצמם משימות ופעולות אשר מסכנות אותם או את עמיתיהם. אי לכך, אחריותו של המעביד הינה לפקח גם על עובדים אלו, קל וחומר כאשר שיקול דעת רחב ניתן בידיהם. במקרה דנן, העובד קיבל על עצמו החלטה, אשר סיכנה את חייו (וסיכון זה אף התממש), וזאת מבלי שגורמים בכירים בחברה בדקו את הסוגיה לעמוק ומנעו את כניסתו לכלובים. הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר עסקינן במקרה חירום חריג. בית המשפט המחוזי אף הגדיל את סכום הפיצויים בגין ראש הנזק לא ממוני והעמיד אותו על 600,000 שקלים.