המדינה לא תואשם ברשלנות עקב הריגת הנער הפלשתינאי

דרגו את המאמר

המדינה לא אשמה בהריגת נער פלשתינאי בשל "פעולה מלחמתית" 

בית המשפט דחה את תביעתה של משפחת קטין פלשתינאי אשר נהרג, לכאורה, מירי כוחות צה"ל בטענה לרשלנות המדינה.

ביום האירוע פעל הצבא במטרה לעצור פעילי חמאס במסגרת מבצע "תנופה חדשה". מ"פ פלוגת מג"ב, אשר היה מעורב בפעולה, מסר בתצהירו לבית המשפט כי משימת הפלוגה שלו הייתה לסייע ליחידה המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ"מ), על ידי כך שהם היוו מעטפת חיצונית מסביב לבית מבוקשים. מטרת המעטפת הייתה למנוע מאנשים זרים להיכנס לשטח בו פעל הימ"מ ולאפשר לו לפעול ללא כל סכנה והפרעה. 

קצין צה"ל יוכר כנכה לאחר שחלה ב"מחלת היאפים"

הקצין לא יוכל להציג מסמך חתום על ידי מנסח "רוח צה"ל"

ההתעללות בשריון, שני נאשמים חתמו על עסקת טיעון

במהלך הפעילות, מתחילות הפרות סדר ונזרקים אבנים ובקבוקי תבערה 

הפעילות החלה בשעה 01:00 בבוקר ביום 1.12.03 והסתיימה באותו יום בשעה 15:00. באותו זמן החלו הפרות סדר הולכות וגוברות בציר באזור, ועל כן שני צוותים קיבלו משימה לחלוף על הכביש ולדאוג שיישאר פתוח. מהעדויות עולה כי בשלב מסוים הגיחו צעירים בין הבתים במטע הזיתים עם בקבוקי תבערה והשליכו אותם לעבר הג’יפ. אחד הג’יפים הותקף, ובתגובה – הגיב באש חיה.

העדים מטעם התביעה העידו כי הם היו יחד עם הנער המנוח באזור אחר וצפו על הפעילות של הצבא בבית בו שהו המבוקשים. עדותו של המ"פ תומכת בכך כי במקום בו נטען כי המנוח נפגע, היו באותו זמן עיתונאים ואזרחים. מעדותו של המ"פ עולה כי באזור זה לא היו התפרעויות, לא היה ירי לעבר החיילים ולא היה ירי של החיילים לעבר המתקהלים.

לפי העדויות מטעם התובעים, נשמעה ירייה אחת שנורתה מכיוון כוחות צה"ל ושניות לאחר מכן המנוח נפל. לטענתם, הנער נפגע בסביבות השעה 12:00 בצהריים, טענה אשר נתמכה על ידי ד"ר שתיה, אשר טיפל במנוח בחדר המיון.

במקום היו עיתונאים ואזרחים

המ"פ העיד כי העיתונאים והאזרחים עמדו בקצה עיקול סמוך וחיילים הוצבו באזור בכדי למנוע מעבר מנקודה זו לעבר הבית. לפי עדותו, אין קו אווירי בין המקום בו היו החיילים ובין המקום בו נטען כי הנער עמד, שכן הכביש הוא בעליה ובעיקול. המ"פ טען בנוסף, כי החיילים היו ערים לכך שבמקום נמצאו עיתונאים ואזרחים ולכן סביר להניח שהכוחות לא ביצעו ירי לעבר אזור זה.

ד"ר שתיה אשר היה במועד הרלבנטי רופא בחדר המיון של בית החולים הממשלתי רמאללה, הצהיר כי מבדיקת גופת הנער מתברר בוודאות כי הוא נהרג עקב חדירת קליע לראשו. מכיוון שבעדותו של המ"פ נאמר כי לא ייתכן שהמנוח נהרג מירי אמצעים לפיזור הפגנות, אם עמד במקום בו עמד, עמדו התובעים, אפוא, בנטל והוכיחו כי המנוח נהרג מכדור חי.

לטענת התובעים, הנתבעת לא נתנה הסבר מספיק לירי, ולכן עובר הנטל אליה להוכיח כי לא התרשלה.

"פעולה מלחמתית", מהי?

בית המשפט קיבל את טענותיה של המדינה וקבע כי היא חסינה מתביעה בנוגע להריגתו של הנער, כעולה מכך שמדובר בפעולה מלחמתית כהגדרתה בחוק הנזיקים האזרחיים. פעולה מלחמתית על פי חוק הינה כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף.

התובעים טענו כי אין מדובר בפעולה מלחמתית, שכן מעצר המבוקש הסתיים בשעת בוקר מוקדמת, בעוד הנער מצא את מותו רק בחצות היום למחרת. לטענתם של התובעים, כוח מג"ב עסק בשעות אלו בעבודת שיטור ולא בפעילות מלחמתית. בית המשפט לא קיבל טענה זו שכן ניתן להפריד בין אירוע הבוקר ואירועי הצהרים, היות והמהלך כולו היה במסגרת אותו מבצע.

סתירות בעדויות התביעה

טענה זו נתמכה גם בעדויות מטעם התביעה אשר קבעו בשעה שהנער נהרג, עדיין היו התפרעויות וזריקת בקבוקי תבערה באזור אשר מנעו מן החיילים לעזוב את המקום.

זאת ועוד, בעדויות התביעה נמצאו סתירות רבות כגון מיקומו של הנער עובר למותו, האם נהרג הצעיר לעיניהם הבוחנות של העיתונאים ובמידה וכן, מדוע לא צילמו אלו את האירוע.

אי לכך, נדחתה התביעה.