האם סוס משתולל אשר פגע במתנדב בחווה גרם לתאונת עבודה?

דרגו את המאמר

סוס מתפרע בחווה פגע במתנדב, האם תאונת עבודה?

האם מתנדב בחוות סוסים אשר נפגע מבעיטת סוס משתולל, יהיה זכאי לפיצויים בגין נזקיו מבעלי החווה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון, ועסקה בשתי סוגיות משפטיות, האחת – מהו דינו של מתנדב במסגרת נזקים בגין תאונת עבודה, השנייה – האם יש לגלגל לפתחו של התובע רשלנות תורמת לקרות התאונה (היות והוא היה מומחה בטיפול בסוסים בעל ניסיון של למעלה מעשר שנים).

      קראו גם:

• את מי תובעים במקרה של תאונת עבודה?
• תאונת עבודה במהלך הפסקה היום העבודה
• תאונת עבודה - מה צריך להכין מראש?

התובע במקרה דנן היה מתנדב בן 22, אשר היה קשור לחווה זמן ניכר עובר לתאונה. התובע הכיר את הסוסים היטב (וביניהם הסוס הפוגע), וזאת בגין ניסיונו הרב בחווה ועברו אשר כלל רכיבה על סוסים ואחזקתם במשך 10-12 שנה. כמו כן, מדובר היה באדם אחראי אשר לפרקים אף הוטל עליו ניהול החווה הלכה למעשה (כאשר בעל הבית היה נוטל חופשות או יוצא מחוץ לעיר).

סוס לא מסורס שלא נלקח על פי חוקי הבטיחות

הסוס המדובר היה סוס שאיננו מסורס, ואי לכך נחשב לסוס פרובלמטי העלול להשתולל במקרים בהם הוא חש בנוכחות של זכר נוסף בסביבה או בהריחו נקבה מיוחמת. כמו כן, יש לציין כי הייתה קיימת הוראה בחווה שסוסים לא מסורסים יש להוביל באפסר זכרים או אפסר שרשרת (אמצעי בטיחות העוזרים להשתלט על סוסים משתוללים).

בבית המשפט הוכח כי התובע ידע על נוהל זה, ואף היה ער לעובדה כי קיימים בחווה אמצעי הבטיחות המדוברים. עם זאת, העובדים והמתנדבים בחווה לא נהגו להקפיד באופן גורף על הוראה זו ואפסרי הבטיחות היו שם לכל מי שביקש להשתמש בהם.

ביום התאונה, הוביל התובע את אחד מסוסי החווה הלא מסורסים, לחצר בה יכל האחרון למתוח עצמותיו ולהתרוצץ. הוצאת הסוס נעשתה תוך שימוש באפסר רגיל. לדאבונו של המתנדב צעיר, הסוס התרגש לשמה צהלה של זכר לא מסורס ששהה באותו זמן בחצר והחל לדהור תוך שהוא פוגע ברגלו של המוביל.

חובת זהירות כלפי מתנדב

לעניין האחריות כלפי התובע, בית המשפט קבע כי האחרון לא היה עובד מן המניין בחווה, ורק פעל במסגרת הכללית של סיוע. עם זאת, השופטים ציינו כי יחסי הצדדים היו במסגרת סיוע לחיות תמורת רכיבה חופשית עליהם.

• עובד נפל מהגג במהלך עבודתו - האם הוא אשם?

• השבת עובד לתפקיד מתאים לאחר תאונת עבודה

• אירוע מוחי כתאונת עבודה למרות קיום גורמים נוספים

כמו כן, בית המשפט הכיר בכך שהמתנדב היה כה אחראי ומסור, עד כי נתנו לו את ה"מושכות" לחווה פעמים רבות, והוא נהג לטפל בסוסים מדי יום ביומו. בנוסף, התובע נפצע במסגרת כוונתו לסייע לאחד הסוסים ולא בזמן רכיבה. בגין כל אלה, בית המשפט קבע כי הנתבעים חייבים בחובת הזהירות כלפי התובע.

האם אשם תורם?

עם זאת, בית המשפט קבע גם כי יש להתייחס לחוסר זהירותו של התובע ואי שימת ליבו להוראות הבטיחות במקום. התובע היה רוכב מנוסה, אשר הכיר היטב את הסכנות בהובלת סוסים זכרים לא מסורסים - שלא על ידי אספר שרשרת או אספר זכרים.

כמו כן, התובע הכיר את הסוס הספציפי וידע שמדובר בבעל חיים בעייתי. הובלתה של הבהמה ללא נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים, תוך הפרת הוראות הבטיחות של החווה, רבצה לפתחו של התובע והטילה אשמה גם על כתפיו. בית המשפט סבר כי יש לחלק את הפיצוי לתובע בגין נזקים באופן של 50-50. מחצית מסכום הפיצויים שנפסקו הוטלו על התובע, והיתר הוטלו על בעלי החווה.