דחיית תביעה להכיר בדלקת במרפק כתאונת עבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה

דרגו את המאמר

דלקת במרפק ימין לא תוכר כתאונה עבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה

בבואו של אדם לטעון כי הוא סובל מפגיעה בעבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה, מוטל עליו להוכיח ראשית פגיעות זעירות אשר כל אחת מהן גרמה לו לנזק קטין בלתי הדיר. ההוכחה צריכה להיות של פגיעות זעירות קטנות ורבות אשר גרמו במצטבר לנזק.

בעב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה פד"ע ל"ו 213 (2000), בעמ' 237, התייחס הנשיא בדימוס סטיב אדלר ליסודות הוכחת התשתית העובדתית לתורת המיקרוטארומה.

"על מנת להיכנס בגדרה של המיקרו טראומה יש להוכיח תנועות זהות וחוזרות, מבחינת התנועה והמשקל, אשר היו תדירות ונמשכו במרבית שעות היום. דרישות אלו עלולות להיתפס כדרישות אשר מקשות את דרכם של המבוטחים. הרציונאל לכך הוא כי במקרים אלו יש להפריד בין תנאי העבודה לבין הגורמים הסביבתיים היומיומיים".

      קראו עוד בתחום:

• האם תאונת עבודה? בוחן לקה בהתקף לב לאחר טסט מסוכן
• האם חשיפה למתנול גרמה לדוקטורנט ללקות בפרקינסון?
• לחץ חריג בתור אירוע בעבודה אשר גרם להתקף לב, האמנם?

במקרה דנן מדובר בתובע, יליד 1948, אשר עבד במשך השנים בחברה העוסקת בייצור חלקים ומערכות תעופתיות. בעקבות דלקת במרפק ימין בה לקה התובע, הוגשה על ידו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה כי לא הוכח אירוע תאונתי, או שורה של אירועים תאונתיים זעירים, אשר היו יכולים ליצוק קשר סיבתי בין העבודה לבין הפגיעה.

התובע טען כי מרבית עבודתו הייתה על המחשב. הוא קיבל שרטוט של המוצר, העלה אותו למחשב, הכין תוכנת עיבוד שבבי מחשב, הזנת המכונה בנתונים והכנתה לריתום והרצה. בהודעה אחרת הוסיף התובע כי עבודתו שילבה בין תכנות לבין פעולות פיסיות הדורשות פתיחה וסגירה של מלחציים, הרמת חומר כבד, הכאה בפטיש, ניוד חומרים ועוד. לדבריו, בשנה האחרונה להעסקתו חלה עליה משמעותית במאמצים הפיסיים לעומת העבודה מול המחשב.

בית הדין לעבודה קבע כי יש לדחות את התביעה. בפסק הדין נכתב כי לא הונחה תשתית עובדתית לצורך הכרה במחלת מקצוע או על בסיס מיקרוטראומה. עבודתו של התובע לא הוצגה כעבודה אשר במסגרתה נעשו פעולות חוזרות ונשנות ברציפות. גם אם התובע נדרש להכות בפטיש או לתפוס חומרים שונים במלחציים, אין זה אומר שמדובר בתנועות חד גוניות חוזרות ונשנות.