האם פיצויים למאבטח אשר נורה מנשקו שלו?

דרגו את המאמר

מאבטח נורה מנשקו - האם תאונה באחריות חברת האבטחה?

עא 7638/11

בית המשפט העליון דחה ערעור אשר הונח לפתחו על ידי מאבטח שנפצע באורח קשה מירי במהלך עבודתו. המאבטח ביקש לייחס בערעורו רשלנות לחברת האבטחה אשר העסיקה אותו בתקופה המדוברת. מדובר בערעור שהוגש על ידי המאבטח לאחר שתביעתו נדחתה בפני בית המשפט המחוזי.

המערער במקרה דנן שימש בתור מאבטח של חברת החשמל בצפון. בנובמבר 2002, בסמוך לשעה 22:00 בערב, המערער נמצא בעמדתו כאשר הוא פצוע באורח קשה וירוי בראשו. המוסד לביטוח לאומי קיבל את טענותיו וקבע כי מדובר בתאונת עבודה. בגין התאונה, נקבעו למערער 100% נכות.

      קראו עוד בתחום:

• האם חברת שמירה אחראית לירי שבוצע על ידי עובד שלה בזמנו הפרטי?
• אלימות מאבטחים במעבר גבול ישראל ירדן ופיצויים לתיירים אמריקאים
• חברת שמירה אחראית לפליטת כדור מאקדח של מאבטח
• פיצויים למאבטח בגין אירוע תקיפה שאירע במהלך משמרתו

במקביל להכרה מביטוח לאומי, המערער הגיש תביעה נזיקית כנגד חברת האבטחה אשר העסיקה אותו במועד התאונה. טענותיו בתביעה היו כי הוא לא יודע מהן הסיבות אשר גרמו לאירוע וסביר להניח שעסקינן ברשלנות מבחינתה של חברת האבטחה. הועלתה טענה כי היות והנשק שהופקד בידיו של המאבטח היה "דבר מסוכן", היה מקום להעביר את נטל ההוכחה לפתחה של חברת האבטחה.

העברת נטל הוכחה הינה מהלך משפטי חשוב בתביעות כגון דא. במידה ובית המשפט מקבל טענה מסוג זה, המזיק צריך להוכיח שהוא לא התרשל כלפי התובע ואי עמידה בנטל ההוכחה הדרוש מביאה לקבלת התביעה. בית המשפט המחוזי קבע כי דין התביעה להידחות, וזאת לאחר שמיעה של מספר עדים רלבנטיים.

להלן עיקרי פסק הדין

ראשית, בית המשפט קיבל את טענתו של המאבטח לכך שעסקינן ב"דבר מסוכן". דהיינו, נטל הראיה הועבר והוטל על חברת האבטחה. שנית, בית המשפט קיבל את עדותם של מאבטחים אשר היו ביחד עם המערער במשמרת נשוא התובענה. מאבטחים אלה העידו כי עם ביצוע נוהל החלפת משמרת, המערער רצה לצאת ראשון לסיור.

המערער תיאר את האירוע באופן הבא. הוא יצא לסיור, בשלב מסוים הופיע אדם לא ידוע אשר אמר לו "חבל לך על הזמן" והתחיל לירות לכיוונו. המערער טען כי הוא ניסה לתפוס מחסה ולהשיב אש, ולכן הכניס מחסנית לנשק והעביר את הנצרה לאוטומט. עם זאת, מכאן הוא לא זכר דבר אלא שהוא התעורר בבית החולים.

בית המשפט בחן את הגרסה הנ"ל וקבע כי לא ניתן לתת בה אמון (בין השאר על בסיס השוואתה לגרסה שנמסרה על ידי המערער למשטרה). בפסק הדין הודגש כי לא הוכחה חדירה של אדם זר למתקן חברת החשמל בלילה המדובר. כמו כן, נדחו טענותיו של המערער לכך שהוא התקבל לעבודה ב"מתקן רגיש" מבלי לעבור הכשרה מתאימה. מדובר בבחור צעיר, אשר שירת ביחידה קרבית במשך שלוש שנים, וסיים את שירותו כרובאי 07 ביחידת גבעתי. כמו כן, בטרם הוא נכנס לסבב האבטחה בחברת החשמל, הוא עבר קורס נוסף בן 10 ימים שהכשיר אותו לתפקיד המדובר.

האם הנשק היה תקול או לא בטיחותי?

המאבטח הוסיף וטען כי הנשק שניתן לו - מקלע עוזי - הינו נשק לא תקין ולא בטיחותי. יתרה מכך, טען המערער, אפילו חברת החשמל החליפה לאחר האירוע את הנשקים מעוזי לגלילון. בית המשפט דחה את הטענות בדבר תקינותו ובטיחותו של העוזי. נקבע כי החלפת הנשקים הוכחה על ידי חברת החשמל כתולדה של דרישה מצד משטרת ישראל (ולא מחמת סוגיות כגון בטיחות ותקינות).

יש להדגיש כי למרות שבית המשפט לא קיבל את טענתה של חברת האבטחה לכך שהיה מדובר בניסיון התאבדות, נקבע כי אין ספק שהמאבטח נורה מנשקו שלו מטווח קצר ביותר. אי לכך, נקבע כי אין ספק שעסקינן בירי עצמי. השופטים העלו השערה כי ייתכן ומדובר היה במשחק בנשק ולא בניסיון התאבדות. בסופו של היום, נקבע כי המערער לא הוכיח רשלנות מצד חברת האבטחה. המאבטח לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור לבית המשפט העליון. עם זאת, ערעורו נדחה.