ידיעה פרטית השפיעה על קביעותיו של מומחה רפואי - ביטול חוות דעת

דרגו את המאמר

מינוי מומחה רפואי אחר בשל ניגוד עניינים

בר"ע 35858-09-12

פעמים רבות, בתי הדין לעבודה ממנים מומחים רפואיים בתור יועצים לבית המשפט. מינויים אלה הינם דבר אשר בשגרה, וזאת משום שלא אחת מונחות לפתחו של בית הדין מחלוקות הנוגעות לשאלות רפואיות. מינוי מומחים רפואיים נעשה בהתאם להנחיות מטעם נשיא בית הדין הארצי לעבודה. הנחיות אלה, אשר הינן כ"תקנות שופטים", מתעדכנות מפעם לפעם. מומחים רפואיים אשר ממונים על ידי בית הדין לעבודה נהנים ממעמד מיוחד. מדובר במעמד אשר מטיל על המומחה הרפואי תפקיד ציבורי שאופיו מעין שיפוטי. אי לכך, שומה על בית הדין לעבודה והמומחה הרפואי מטעמו להימנע ממצב בו האחרון מצוי בניגוד עניינים.

      קראו עוד בתחום:

• מחלה נדירה בתור תאונת עבודה, האם ימונה מומחה רפואי?
• מינוי מומחה רפואי אחר - מהו משקלה של חוות הדעת הרפואית הראשונה?
• מינוי פוסק רפואי בתור מומחה בית המשפט - תביעה נגד הביטוח הלאומי

במידה וקיים חשש מבוסס וממשי שהרופא עלול להיות מושפע מאינטרס אחר בו הוא קשור, בבואו לערוך חוות דעת רפואית, הרי שיש לפסול את מינויו. אין ספק כי אחד היסודות החשובים ביותר אשר עומדים בבסיסו של התפקיד השיפוטי הוא כי המומחה הרפואי צריך להסיק את מסקנותיו "על יסוד עובדות שהוא רשאי להביא בחשבון". עובדות אלה הינן עובדות אשר הוכחו בראיות ו/או עובדות שבעל התפקיד השיפוטי היה רשאי לעשות בהן שימוש.

לדוגמא, עובדות שהינן כ"ידיעה שיפוטית" אשר יש בהן כדי לאפשר למומחה הרפואי להעריך על יסודן טענות או ראיות המוצגות לפניו. כמו כן, מומחה רפואי, כשמו כן הוא, מומחה בתחום הרפואה. אי לכך, המומחה רשאי לשלב במסגרת הערכתן של הראיות הרפואיות גם את ידיעותיו המקצועיות או טענות הנמצאות במסגרת תחום מומחיותו. בדומה לכל בעל תפקיד שיפוטי אחר, גם מומחה רפואי איננו רשאי לעשות במסגרת עריכת חוות דעתו שימוש במידע חיצוני שהינו בגדר "ידיעה פרטית".

שימוש בידיעה פרטית כעילה להחלפת מומחה רפואי

להלן דוגמא למקרה כאמור. אדם יצא לגמלאות בשנת 2007. שלושה חודשים לאחר מכן, הוגשה על ידו תביעה לביטוח לאומי להכיר בליקוי שמיעה ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה. תביעתו נדחתה על ידי המל"ל והוא פנה לבית הדין לעבודה. במסגרת ההליך בפני בית הדין, הוחלט על מינוי מומחה רפואי. המומחה קיבל לידיו שלוש בדיקות שמיעה אשר נערכו לגמלאי:

1. בדיקה אשר נערכה ביוזמת המבוטח כחודש לאחר יציאתו לגמלאות.
2. בדיקה שנערכה ביוזמת המוסד לביטוח לאומי כארבעה חודשים לאחר הפרישה.
3. בדיקה שנערכה למבוטח כארבע שנים לאחר פרישתו בבית החולים ביילינסון.

הבדיקות הראשונה והשלישית קבעו כי התקיימו אצל המבוטח התנאים להכיר בקשר הסיבתי הרפואי שבין ליקוי השמיעה לתנאי העבודה. מנגד, הבדיקה שנערכה ביוזמת המל"ל דחתה את התזה הנ"ל. המומחה העדיף את הבדיקות אשר נערכו למבוטח בסמוך לפרישתו, ובאופן ספציפי ביכר את הבדיקה שנערכה ביוזמת המל"ל על פני הבדיקה שנערכה ביוזמת המבוטח. אי לכך, הועברו למומחה שאלות הבהרה במסגרתן הוא התבקש להשיב מדוע הוא העדיף את הבדיקה השנייה על פני הראשונה. המומחה ענה את התשובות הבאות:

• "כאשר עומדות בפניי שתי בדיקות שמיעה, אני תמיד מעדיף את בדיקת השמיעה הטובה יותר".
• "אני מכיר את שני המכונים אשר ערכו את הבדיקה ומעריך יותר את המכון שביצע את הבדיקה השנייה. מכון זה מוכר לי כמכון אחראי ואמין ואני מכיר את האחראית לבדיקה הספציפית באופן אישי במשך שנים רבות".

בעקבות תשובותיו של המומחה, המבוטח ביקש מבית הדין לעבודה למנות מומחה אחר או מומחה נוסף. המבקש טען כי לא היה מנוס ממינוי כאמור וזאת משום שהמומחה הרפואי העדיף בדיקה אחת על אחרת מחמת ידיעה פרטית. בית הדין הארצי לעבודה נדרש לסוגיה (לאחר שבית הדין האזורי דחה את הבקשה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף). לאחר בחינת טענות הצדדים, הוחלט לבכר את טענותיו של המבוטח ולהחליף את המומחה הרפואי.

בית הדין הארצי קבע כאמור מחמת שני טעמים. ראשית, המומחה לא הסביר מהו הרקע ומהן הנסיבות שהביאו אותו להכיר את המכון והבודקת האחראית. שנית, אמנם המומחה העיד שהוא מכיר היטב את המכון שערך את הבדיקה מטעם המל"ל, והוא מייחס לו אמינות, אך הוא לא הסביר מדוע אין לייחס אמינות ומקצועיות גם לבודקים בבדיקה הראשונה.