טרשת נפוצה התפרצה בעקבות חבלה צווארית במהלך שירות צבאי, האמנם?

דרגו את המאמר

האם תאונת דרכים בשירות הצבאי גרמה להתפרצות טרשת נפוצה?

בית המשפט דחה את ערעורה של חיילת משוחררת מצבא קבע, על החלטתו של קצין התגמולים שלא להכיר בטרשת הנפוצה ממנה היא סובלת כמקיימת קשר סיבתי עם תאונת דרכים שארעה במהלך שירותה הצבאי. במסגרת הדיונים בבית המשפט, הוצגו חוות דעת רפואיות נגדיות בנוגע לגורמים להתפרצות מחלה חשוכת מרפא זו.

המערערת התגייסה לשירות קבע בצה"ל ובמהלך שנת 2004 נפגעה תוך ועקב שירותה הצבאי בתאונת דרכים בחבלה מסוג צליפת שוט. שנתיים לאחר מכן, אובחנה המערערת כלוקה במיאליטיס רוחבית וכחלוף שנה וחצי, לאחר אירוע של איבוד ראייה במרכז שדה הראיה, אובחנה כסובלת מטרשת נפוצה.

בעקבות האבחון, הוגשה על ידי המערערת תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים. במסגרת תביעתה, המערערת טענה כי כתוצאה מהחבלה בתאונת הדרכים התפרצה בגופה מחלת הטרשת הנפוצה.

אסכולה רפואית להתפרצות טרשת נפוצה

המערערת הציגה חוות דעת רפואית מטעמה אשר נערכה על ידי מומחה בנוירולוגיה. מומחה זה גרס כי התקיים קשר סיבתי ברמה של מתקבל מאד על הדעת, ואף מעבר לכך, בין חבלת הצוואר בתאונת הדרכים לבין החבלה במערכת החיסונית של התובעת והתפרצות הטרשת הנפוצה.

המומחה סמך את קביעותיו על מובאות שונות מן הספרות הרפואית אשר הציגו לדידו אסכולה מבוססת. קצין התגמולים הציג שתי חוות דעת רפואיות מטעמו אשר ניתנו גם הן על ידי מומחה לנוירולוגיה. לדידו של מומחה זה, האטיולוגיה של מחלת הטרשת הנפוצה איננה ידועה ולא ידועים הגורמים להתפרצותה ומועד הופעתם. כמו כן, המומחה מטעם ההגנה הוסיף כי היחס בין חבלה (לרבות חבלת צוואר) לבין טרשת נפוצה נחקר היטב והקשר הסיבתי בעניין זה נשלל בשורה של מחקרים.

      קראו עוד בנוגע לטרשת נפוצה:

• רשלנות רפואית בקביעת תור דחוף לחולה הסובלת מטרשת נפוצה
• האם לוחמת מג"ב הסובלת מטרשת נפוצה תוכר כנכת צה"ל?

המומחה מטעם קצין התגמולים אישר כי במחלת הטרשת הנפוצה קיימים שורה של גורמים חיצוניים, אך לשיטתו עדיין לא נמצא ולו גורם אחד בדוק. בנוגע למאמר אשר הוצג על ידי המומחה מטעם התביעה, טען המומחה המקביל כי עמדתו של כותב המאמר מציגה רעיון ואין היא בבחינת אסכולה רפואית מוכרת.

בית המשפט בחן את הראיות וחוות הדעת הרפואיות אשר הוצגו בפניו וקבע כי דין הערעור להידחות. השופטים קבעו כי קביעה זו מתחייבת משום שחוות דעתו הרפואית של המומחה מטעם המערערת לא הצביעה על קשר סיבתי בין חבלה צווארית לטרשת נפוצה ברמה של אסכולה רפואית.

בפסק הדין נכתב כי זכרה של אסכולה זו לא בא כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. כמו כן, צוין כי בית המשפט לא השתכנע בכך שזו "העמדה המקובלת כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים, או על דעת מומחים מוכרים בעולם".

"הכרה בקיומו של קשר סיבתי, ברמה של מתקבל מאוד על הדעת, בין טראומה, לרבות חבלה צווארית, ופרוץ טרשת נפוצה, מהווה קביעה משפטית אשר יהא בה לשיטתנו, בשלב זה, כדי להקדים את עולם הרפואה", נכתב בפסק הדין.