סעיף 2ב לחוק משפחות חיילים - נטל הראיה בהליך המשפטי

דרגו את המאמר

סעיף 2ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה קובע כי חייל אשר מת כתוצאה מחבלה, מחלה או החמרה במצבו הבריאותי, שאירעו במהלך שירותו הצבאי, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם הוכח היפוכו של דבר. במילים אחרות, סעיף 2ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה קובע חזקה לפיה חייל אשר מצא את מותו בעקבות מחלה, חבלה או החמרה במצבו הבריאותי שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו.

המילים "אלא אם הוכח היפוכו של דבר" קובעות כי קצין התגמולים רשאי לנסות ולהוכיח שהחייל כתוצאה מסיבה אשר איננה קשורה לשירות. מבחינה משפטית, במקרים אלו מוטל נטל ההוכחה על כתפיו של משרד הביטחון.

      קראו עוד בתחום:

• ערעור על החלטת קצין התגמולים שלא להכיר במחלת לב כלילית
• זכאות לזכויות לאלמנת מתנדב משמר אזרחי
• האם כתב אישום פלילי נגד מפקדים בכירים בגין מוות של טירון דובדבן?
• האם שוטר משמר הגבול אשר נהרג מפליטת כדור בביתו הוא חלל צה"ל?

במקרים העוסקים במוות של חייל, חייב קצין התגמולים להוכיח כי לא התקיים קשר סיבתי בין הסיבה לפטירתו של החייל לבין השירות הצבאי. הרציונאל העומד מאחורי חזקה זו הינו כי במקרים בהם עסקינן בחייל מנוח, לא ניתן להביא את המנוח להעיד בפני בית המשפט או הועדה.

המחוקק ביקש אפוא להתמודד עם הבעיה הניצבת בפני המשפחה השכולה למסור מידע לגבי תנאי השירות והנסיבות אשר הובילו לחבלה. מדובר בעמדה אשר עולה בקנה אחד עם פסיקות בתי המשפט בפרשנות חוקי נכים. עמדה זו מגלה רוחב לב כלפי תביעה מסוג דא, קל וחומר כאשר מדובר במי אשר נושא סיכון מיוחד עבור המדינה.

דהיינו, בסיטואציה בו עוסק חוק משפחות חיילים - מצב בו החייל כבר נפטר - לא ניתן לברר את מקורות המחלה באופן מלא. בשל כך, המחוקק ביקש להקל עם התובעים וקבע את החזקה בדבר קיומו של הקשר הסיבתי בין המוות לבין השירות הצבאי. לכן, קצין התגמולים מתמודד פעמים רבות עם קושי רב להרים נטל הוכחה זה.

האם השירות היה הגורם העיקרי?

מושכלות ראשונים הם כי מוות במהלך השירות הצבאי יכול להיות תולדה של מספר גורמים המתאגדים יחדיו. כמו כן, נטל ההוכחה אשר מוטל על קצין התגמולים במקרים אלו איננו נטל ההוכחה במשפט הפלילי (מעל לכל ספק סביר) אלא נטל ההוכחה במשפט האזרחי – 50%. לאמור, קצין התגמולים אינו חייב לשלול כל קשר בין השירות לבין המוות, ודי בכך שיוכיח כי השירות לא היווה את הגורם העיקרי למוות.

במקרים של תיקו, ייטה בית המשפט להכיר בזכותה של המשפחה להכרה מצד משרד הביטחון. במקרה אשר נידון בבית המשפט, במסגרת עניינה של עובדת הכור הגרעיני אשר נפטרה מגידול ממאיר, היו הצדדים חלוקים בדבר הגורם העיקרי למותה של המנוחה. בית המשפט קבע במקרה זה כי – "כאשר עומד בית המשפט בנקודה זו בפני תוצאה של 'תיקו', אזי יהיה הדבר לרועץ לקצין התגמולים, ותביעתם של חברי משפחת המנוח על פי החוק דינה להתקבל".