חרף מצב רפואי לפני הגיוס - יש להכיר בפגימות ברגליים מהם סובל חייל

דרגו את המאמר

נקעים בקרסול בדרך הביתה מהבסיס ובמהלך חופשה מהצבא - מצב רפואי קודם

בית המשפט קיבל ערעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק הנכים אשר דחתה ערר שהגיש חייל משוחרר על החלטת קצין התגמולים שלא להכיר בפגימות מהם הוא סובל כקשורות לשירותו הצבאי.

המערער גויס לצה"ל בשנת 1999 כאשר רגלו השמאלית מגובסת. הפרופיל הרפואי אשר נקבע לו נקבע עמד על 72. לטענת המערער, בעקבות החמרה במצבו הבריאותי, סבל הוא מנקעים והפרופיל הרפואי שלו אף הורד ל-45. קצין התגמולים קבע כי יש המערער סבל מנקעים חוזרים עוד בטרם שירותו הצבאי ועל כן לא התקיים הקשר הסיבתי הדרוש להכרה בפגימות הנטענות.

      קראו עוד בתחום:

• בן של נספה וזכאות למענק נישואים למרות הכרה מאוחרת באם כאלמנת צה"ל
• בעיות ברכיים כתוצאה משירות בקורס טיס יוכרו על ידי משרד הביטחון
• הכרה במשפחה בתור משפחה שכולה למרות התאבדות חייל כשהוא שיכור
• ערעור על החלטת קצין התגמולים שלא להכיר במחלת לב כלילית

בעקבות החלטת וועדת הערר, הגיש המערער ערעור לבית המשפט ובמסגרתו טען כי הוועדה כלל לא בחנה את השפעתו של אירוע חבלה אשר אירע לו כשנה וחצי לאחר גיוסו. לטענתו, באירוע זו הוכח כי נקע הוא את קרסולו בדרך הביתה מהבסיס.

קצין התגמולים טען כי מדובר במקרה מיוחד ועל כן יש לדחות את טענותיו של המערער. לדבריו, האירועים בהם נקע המערער את קרסולו לא היו הגורם למצבו הרפואי. לשיטתו, מצבו הרפואי הקודם של החייל הוא הגורם העיקרי לפגימות הנטענות. עוד טען קצין התגמולים כי חוק חבלה בחופשה הינו חריג לכלל אשר נקבע בחוק הנכים ויש לפרשו בצמצום. לדבריו, חוק זה חל רק על חיילים אשר נחבלו בהיותם בחופשה ובמקרה דנן נקבע על ידי הוועדה כי המערער כלל לא נחבל.

המערער הוכיח אירועי חבלה - התיק יחזור לקצין התגמולים

בית המשפט דחה טענות אלו וקבע כי יש לקבל את הערעור. לגבי אירוע החבלה בדרך הביתה, נקבע כי דבריו של המערער קיבלו תימוכין מחיילת אשר הייתה עדת ראייה לאירוע. כמו כן, הוועדה קבעה בעצמה בפסק דינה כי התיאור אשר מסר המערער בקשר לאירוע זה תאם את המציאות כפי שהייתה.

• מחלת קרוהן - האם קשר סיבתי לשירות הצבאי
• הכרה בנכות נפשית לאחר ליל הגלשונים
• הרמת משאות כבדים במסגרת שירות צבאי - הכרה בנכות על בסיס חוק הנכים

היות והוועדה הכירה כי האירוע התרחש בהתאם לדבריו של המערער, מדובר בחבלה ולא בהחמרה תוך כדי הליכה רגילה. באשר לאירוע השני, המערער טען כי נקע את קרסולו במהלך חופשה. חוק החבלה בחופשה קובע בסעיף 2 כי חוק הנכים "יחול גם לגבי חייל שנחבל כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, אף שלא עקב שירותו".

הפרשנות המצמצמת שביקש קצין התגמולים להעניק לחוק זה לא התיישבה עם העובדה שהחוק בא להרחיב ולהעניק לחייל בחופשה יותר זכויות מאלה שהיה מקבל לו היה האירוע בזמן השירות (שהרי נאמר כי יהיה זכאי "אף שלא עקב שירותו"). כמו כן, השופטים קבעו כי גם כאן נראה כי מדובר בחבלה ולא הליכה שגרתית.

לסיכום, בית המשפט קבע כי יש להחזיק את התיק בעניינו של המערער לקצין התגמולים על מנת לקבוע האם הייתה החמרה בפועל של מצבו הרפואי של המערער עובר לגיוסו. האם חולשת הקרסוליים ממנה סובל המערער כיום הושפעה משתי הנפילות אשר תוארו על ידו ואם כן – מהו שיעור החמרה זו.

"העובדה כי פגיעות אלו או חלקן היו בזמן היות המערער בחופשה או מחוץ לבסיס הצבאי, והעובדה שהפגיעות אינן קשורות דווקא לתנאי השירות – אין להן חשיבות לנדוננו בשל הוראות חוק חבלה בזמן חופשה", נכתב בפסק הדין.