מסקנות ועדת גורן בנוגע לתגמולים ממשרד הביטחון לנכי צה``ל

דרגו את המאמר

במאי 2009 החליטה ממשלת ישראל על הקמת ועדה אשר תפקידה יהיה לבחון את הזכאות של נפגעים במהלך השירות הצבאי לסיוע מאגפי השיקום במשרד הביטחון. השופט בדימוס אורי גורן, מונה כיושב ראשה של הועדה ויחד עימו ישבו גם השופט בדימוס גבריאל קלינג, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני, ח"כ הכנסת לשעבר בעל עיתורי המופת והגבורה, אביגדור קהלני, מר עוזי לוי, פרופ' ערן דולב ופרופ' יוסי תמיר.

הרציונאל מאחורי הקמת הועדה היה להביא לחיסכון וייעול במערכות שיקום הנפגעים במשרד הביטחון. בין השאר, נדרשה הועדה לבחון מהם הקריטריונים ואמות המידה אשר לפיהם יש להכיר בנכים על פי דין על ידי קצין התגמולים באגף השיקום. כמו כן, הועדה נתבקשה לבחון האם יש להבדיל בין אלו אשר נפגעו במהלך שירותם כתוצאה מפעילות בעלת אופי מבצעי, לבין נפגעים אשר פגיעתם אינה קשורה לפעילותם המבצעית.

הועדה הוסמכה לעסוק גם בשאלות נוספות כגון - האם יש להרחיב את התנאים לזכאות למענקים חד פעמיים במקום תשלום תגמולים ואו הטבות אחרות, והאם יש לבחון מחדש את הקריטריונים לעניין הזכאות לרכב לנכי צה"ל.

מסקנות הועדה - חיילים רבים יפנו לביטוח הלאומי

ב-26 לדצמבר 2010, לאחר שדנה כשנה בעניינים אשר לשמם הוסמכה, פרסמה ועדת גורן את מסקנותיה ואלו הועברו לראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון. הועדה המליצה כי אין להכיר בחיילים בשירות צבאי סדיר, אשר נפגעו במהלך שהייתם בחופשה כתוצאה מ"פזיזות", כנכי צה"ל.

בין המסקנות נכתב עוד כי יש להמשיך ולהגן על כך שחיילים יזכו להכרה בפיצויים בגין פגיעות מהם נפגעו במהלך שירותם הצבאי. מדובר אפוא בהחמרה מסוימת של התנאים הקיימים כיום (אשר במסגרתם מוכרים כנכי צה"ל גם חיילים שנפגעו במהלך חופשה, וזאת כל אימת שלא מדובר בהתנהגות אסורה).

נושא נוסף בו עסקה הועדה הינו חיילי המילואים. על פי המלצותיה, יש להכיר בחיילי מילואים כבעלי זכות כחיילים בשירות סדיר וזאת ממועד יציאתם מהבית ועד חזרתם. בנוגע לאנשי קבע הסובלים מפגיעות גופניות ונפשיות, יש להכיר בהם כנכי צה"ל במידה ומדובר במחלות מיוחדות וייחודיות המקיימות קשר סיבתי בין פרוץ המחלה לתנאי השירות.

      קראו עוד בתחום:

• טרשת נפוצה התפרצה בעקבות חבלה צווארית במהלך שירות צבאי, האמנם?
• האם החמרה במצבה הבריאותי של נכת צה"ל מיום העצמאות?
• קצין התגמולים תובע נכה צה"ל בגין הונאה וקבלת גמלה במרמה
• צנחן אשר נפגע בתאונת צניחה הגיש תביעה נגד משרד הביטחון לאחר 30 שנה

פגיעות אחרות אשר אינן קשורות למחלה ייחודית יטופלו, לפי המלצות הועדה, על ידי המוסד לביטוח לאומי, בדומה לעובדי מדינה. בניגוד לאיסור אשר הוטל על אנשי קבע עד כה, הועדה המליצה כי יש להתיר לאחרונים לרכוש ביטוח בריאות באופן פרטי. במסקנות הועדה הומלץ להכיר בכך שדינם של אנשי שירותי הביטחון (דוגמת המוסד, השב"כ, השב"ס והמשטרה) כדין חיילים בצבא קבע (זאת בניגוד לארגונים אחרים כגון משמר הכנסת ומשרד החוץ).

יש לציין כי מדובר במסקנות בלבד, וכעת הכדור עובר למגרש של הממשלה. שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר בתגובה כי יש להביא בהקדם ליישום המלצות הוועדה.

תגובות למסקנות הועדה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסר כי דו"ח הועדה מתיישב עם הצרכים האמיתיים של נכי צה"ל מחד, ויכולותיה הכלכליות של המדינה לסייע להם מאידך. נתניהו הוסיף כי יש להביא לייעול מערכת השיקום בצה"ל וזאת מתוך המחויבות הלאומית לאלו אשר נפגעו במסגרת פעילות ביטחונית ושליחותה.

שר הביטחון, אהוד ברק, הצטרף לדבריו של ראש הממשלה באומרו כי בין ישראל לבין נפגעי הצבא ישנה חובה מוסרית ואחריות לאומית. לדבריו, מערכת הביטחון תפעל ביעילות וברגישות על מנת לסייע לנכים ולפצות אותם ככל הניתן.

פרשנים פוליטיים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית סבורים כי מרחק רב קיים בין המלצות הוועדה להחלתם בפועל. העיתונאי עופר שלח, אשר איבד את עינו במהלך פעילות מבצעית בלבנון ב-1983, התייחס לכך במאמרו באתר מעריב – "אני מתקשה לספור את כמות הפעמים אשר המלצותיהן של וועדות שמונו בענייני ביטחון לא הביאו לשינוי ממשי. הלחצים הסביבתיים על המערכת הינם גדולים מדי והמערכת נמצאת במצב קיפאון. בעת מינוי הוועדה, חיפשו ממניה כותרות בעיתונים והם מעדיפים אותם על פני מהפכה של ממש".