התכופפות בעבודה והחמרה בכאבי גב - האם תאונת עבודה?

דרגו את המאמר

החמרה בכאבי גב לאחר התכופפות בעבודה

בפסק דין אשר ניתן בבית הדין לעבודה, בנוגע להכרה בהתכופפות וכאבי גב בתור תאונת עבודה, דן השופט בסמכותו של מומחה רפואי מטעם בית הדין לחלוק על מהות התרחשות התאונה. האם מדובר בחריגה מסמכות והאם בית הדין מחויב לקבל דעתו של המומחה?

בספטמבר 2008 הגישה התובעת תביעה להכיר באירוע אשר במהלכו נפגעה בתור תאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק הביטוח הלאומי. התובעת טענה כי במהלך ישיבה במקום העבודה היא קמה מכיסאה על מנת להוציא תיק מארון סמוך. לדבריה, היא התכופפה לקחת את התיק עב הכרס, וכאשר התיישרה חזרה חשה בכאב עז בגבה.

התובעת פנתה עוד באותו היום לטיפול רפואי והייתה רתוקה למיטתה במשך שבועות רבים. הביטוח הלאומי לא חלק על כאביה של התובעת, אלא על הקשר הסיבתי אשר ביניהם לבין האירוע בחדר הישיבות. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט לביאור סוגיית הקשר הסיבתי. יצוין כי הרקע העובדתי אשר נמסר למומחה היה כי האירוע אכן התרחש והשאלות שהופנו אליו היו - האם התקיים קשר סיבתי ומהו.

      קראו עוד בתחום זה:

• תביעה להכרה בתור תאונת עבודה - אירוע נופש ותאונה במהלך פעילות ימית
• תסמונת התעלה הקרפלית בגין עבודה עם הידיים - האם תאונת עבודה?
• המעביד לא מנע ביצוע פעולה מסוכנת במצב חירום - האם מותו של העובד רובץ לפתחו?
• התקף לב לאחר שיחה עם גורם נטול סמכות ובעקבות חשש מפיטורים

המומחה הרפואי קבע כי התובעת סובלת מכאב גב תחתון אשר מלווה בפריצת דיסק עם לחץ שורש המתבטא להקרנה לרגל ימין. בנוגע לקשר הסיבתי, המומחה היה סבור כי לא התקיים קשר סיבתי כאמור. ראשית, המומחה הסב את תשומת ליבו של בית הדין לכך שביום האירוע לא התלוננה התובעת על המקרה של ההתכופפות וההתיישרות במשרד.

כמו כן, ברישום הרפואי שונה המקרה ל"תאונת עבודה" רק תשעה חודשים לאחר הישיבה. זאת ועוד, בתיק רופא המשפחה של התובעת ניתן היה לראות כבר משנת 2002 תלונות בגין כאבי גב עם הקרנה לרגל ימין. כמו כן, ברישומים היה קיים גם אזכור לאירוע חבלתי של נפילה במדרגות בשנת 2004.

חוות דעתו של המומחה מבחינת בית הדין

הלכה פסוקה היא כי קביעת קיומו או העדרו של קשר סיבתי, בין אירוע לבין נזק, הינה שאלה משפטית אשר מושתתת על חומר הראיות. עם זאת, כאשר מדובר בעניין רפואי, וממונה על ידי בית הדין מומחה רפואי מטעמו, קיימת חשיבות של ממש לדברים אשר נאמרים על ידי המומחה. בית הדין נוטה לסמוך את ידו על חוות דעתו של המומחה ועל פי רוב לא יסטה השופט ממסקנותיה. הרציונאל לכך הוא כי מומחה זה הינו אובייקטיבי ואין הוא מעניק "חוות דעת מטעם".

במקרה דנן המומחה הטיל בחוות דעתו ספק בהתרחשות המקרה, זאת חרף הרקע העובדתי אשר הוסכם על הצדדים ותואר על ידי בעלי הדין. לאחר מכן, בשאלת הבהרה אשר נשאל המומחה הוא קבע כי ייתכן והאירוע בעבודה, ככל שהתרחש, החמיר את מצבה הבריאותי של התובעת. "עיון בחוות הדעת מעלה כי באותו מועד התקיים אירוע תאונתי, והמומחה הכיר בכך כי קיים קשר סיבתי של החמרה אשר קשורה לו תקופת אי כושר". בית הדין קבע כי לא הייתה מחלוקת לגבי קרות האירוע בין הצדדים, והיות והמומחה הכיר בקשר הסיבתי ככל שאירוע כזה התרחש, יש לקבל התביעה.