האם התמוטטות בזמן הפגנה היא תאונת עבודה?

דרגו את המאמר

עובד התמוטט בזמן הפגנה ויוכר בתור נפגע עבודה

כידוע, תאונות עבודה אינן רק תאונת "קלאסיות" המתרחשות כאשר אדם נופל מסולם או נפגע כתוצאה מהתנהלות לא נכונה מול מכונה במפעל. לעיתים, תאונת עבודה יכולה להיות גם נפילה בדרך הביתה מהעבודה או התקף לב בגין לחץ נפשי כתוצאה מפעילות הקשורה בעבודה. האם גם עובד אשר חשש כי פיטוריו קרבים, ובמהלך הפגנה כנגד "צעדי ההתייעלות" של המעסיק הוא לקה בליבו, זכאי להיות מוכר כנפגע עבודה? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה.

      קראו עוד בתחום:

• הרמת ארגזים בחנות ירקות בתור תאונת עבודה
• ניוד עובד גרם לאחרון להתקף לב - האם הוא נפגע עבודה?
• האם ביטוח לאומי יכיר בתאונה שנגרמה לנהג מונית בזמן הפסקת אוכל?
• האם תאונת דרכים בדרך למשיכת משכורת מהבנק היא תאונת עבודה?
• התקף לב בגין ניהול אורח חיים לא בריא (ולא בגלל אירוע בעבודה)

מדובר בעובד אשר השתתף בהפגנה כנגד תוכנית פיטורים רחבת היקף בחברה בה הוא עבד. במהלך ההפגנה, העובד התמוטט ופונה לבית החולים. אי לכך, הוא פנה למוסד לביטוח לאומי ועתר להכיר בו כנפגע עבודה. הביטוח הלאומי דחה את הפניה וזאת בטענה כי ההפגנה לא הייתה אירוע הקשור בעבודה מבחינת תפקידו של העובד. אי לכך, המבוטח הגיש תביעה בעניין לבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה בחן את המקרה וקבע כי דין התביעה להתקבל.
 

התמוטט במהלך הפגנה

כפי שצוין לעיל, העובד נפגע במהלך הפגנה עם חבריו לעבודה. טרם ההפגנה, העובד הועסק בחברה במשך כ-8 שנים. בשנת 2007, החברה החליטה על צעדי התייעלות אשר טמנו בחובם גם "רה-ארגון". כידוע, צעדים מסוג זה גורמים לא אחת לפגיעה בזכויות עובדים ואף מביאים לפיטורים. כמו כן, במסגרת תכנון צעדי ההתייעלות, החברה החליטה להעביר את מלוא מערך הייצור הלוגיסטי שלה לחברה אחרת. המהלך היה אמור לטמון בחובו פיטורים של מאות עובדים. כחודשיים לאחר מכן, עובדי החברה הכריזו על סכסוך עבודה.

במסגרת התארגנות העובדים, נערכו מספר הפגנות מצידם. המבוטח במקרה דנן, אשר היה בן כ-45 במועד המדובר, חשש כי שמו נכלל במסגרת רשימת המפוטרים. אי לכך, הוא לקח חלק פעיל בהפגנות והיה שותף במאבק. במהלך אחת ההפגנות, המבוטח קיבל הודעה קשה לפיה דודתו נפטרה. לאחר קבלת ההודעה, הוא התמוטט ופונה לבית החולים. ההתמוטטות גרמה למבוטח לאובדן כושר עבודה מוחלט (לטענתו). עורך דינו ציין בפני בית הדין לעבודה כי מרשו איבד את הזיכרון עד ליום התאונה. יתרה מכך, בירור מעמיק שנערך בנושא גילה כי שמו אכן היה ברשימת המפוטרים המיועדים. המבוטח טען כי התמוטטותו הייתה קשורה באופן ישיר לעבודתו ולפיטוריו הצפויים. לדבריו, הוא חש בלחץ נפשי רב בתקופה הנ"ל, וההפגנות רק הגבירו את העומס.

קשר סיבתי וחוות דעת רפואית

בית הדין לעבודה בחן את המקרה וקבע כי יש לקבל את התביעה. בפסק הדין נקבע כי אין ספק שהתובע התמוטט בעקבות "אירוע חריג". אי לכך, בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו אשר התבקש לעמוד על סוגיית הקשר הסיבתי שבין האירוע החריג לעבודה. הרופא הגיש חוות דעת רפואית ממנה עלה כי קשר כזה אכן התקיים. לדידו של המומחה הרפואי, האירועים אשר קדמו לתאונה במקרה דנן היו אירועים חריגים ולא מדובר במתח מתמשך שלא היה קשור לעבודה.

השופטת קיבלה את הדברים בשם אומרם. נקבע כי המבוטח במקרה דנן היה נתון מזה כחודש ימים לחששות מפני פיטורים צפויים. בשל היותו עובד מבוגר, ונוכח הקושי הרב שבמציאת עבודה בגילאים אלה, לעובד הייתה סיבה טובה לחשוש. לא זו אף זו, העובדה שהתובע השתתף באופן פעיל בהפגנות העובדים רק העצימה את הלחץ הנפשי המדובר. כמו כן, ככל ש"יום הדין" התקרב, הלחץ הנפשי רק הלך וגבר. בסופו של היום, בית הדין לעבודה קבע כי יש להכיר במבוטח כנפגע עבודה ולדחות את טענותיו של המוסד לביטוח לאומי.