הזנחת מצב רפואי בגין מצב נפשי - האם התאבדות ופיצויים ממשרד הביטחון?

דרגו את המאמר

הזנחת מצב רפואי בגין דיכאון כתוצאה מפוסט טרואמה צבאית, האם התאבדות?

בגיל 54, נמצא המנוח בדירתו בשכונת נווה צדק בתל אביב כאשר הוא ללא רוח חיים. אלמנתו של המנוח טענה כי זכאית היא להכרה מכוח חוק הנכים וזאת משום שמדובר בהתאבדות של בעלה המנוח עקב אירועים שקרו במהלך שירותו הצבאי. קצין התגמולים קבע כי יש לדחות את התביעה שכן המנוח נפטר בשל מצבו הבריאותי ומחלות שונות (כגון מחלות לב, לחץ דם, כולסטרול וכדומה).

המנוח התגייס לצה"ל בשנת 1967 ושוחרר אחרי זמן קצר בגין מצב נפשי לאחר התקלות עם מחבלים. בשנת 1991 הוכר המנוח כסובל מפוסט טראומה כתוצאה משירותו הצבאי. אלמנתו של המנוח טענה כי יש להסתמך על דבריו של המומחה הרפואי באומרו – קיים יסוד סביר להניח שמדובר בהתאבדות.

דבריו של המומחה נשענו על מספר גורמים:

1. המנוח היה נמצא בקבוצת הסיכון המובהקת ביותר לבצע התאבדות. מדובר בגבר מבוגר יחסית החי בנפרד מאשתו וסובל מדיכאון חמור. כמו כן, המנוח לא נטל תרופות פסיכיאטריות מתאימות.

2. המנוח ניתק את קשריו עם אשתו, גרם לסילוקו הפיסי ממשרדי אגף השיקום, גרם לסילוקו מבית אביו ואף בשכונה בה התגורר היה מעורב בסכסוך אלים עם השכנים.

3. המנוח ערך פרידה מבתו, כאדם ההולך מבלי לשוב. כמו כן, המנוח שילם חוב לספרנית לקראת התאבדותו וישנן עדויות נוספות המעלות חשש כי מדובר בהתאבדות מכוונת.

הפסיכולוג מאשר קשר סיבתי בין הצבא לבין ההזנחה במצב הרפואי

לטענת המומחה, המנוח שם קץ לחייו במתכוון. יחד עם זאת, המומחה הוסיף כי המנוח הזניח את מצבו הבריאותי ולא פנה לקבל טיפולים רפואיים חרף הדחיפות שבהם. לשיטתו של המומחה, מדובר בהזנחה אשר מקורה להביא למוות טבעי בגין אי קבלת טיפול הולם.

במשך כארבע שנים היה המנוח מטופל על ידי פסיכולוג. בית המשפט זימן את הפסיכולוג לעדות והלה טען כי לא נראה שהמנוח שם קץ לחייו. עם זאת, הפסיכולוג אכן תמך בטענה כי המנוח הזניח את עצמו מבחינה בריאותית במופגן. כמו כן, הפסיכולוג קבע כי אכן מתקיים קשר סיבתי בין ההזנחה הרפואית למחלתו הנפשית של המנוח.

בית המשפט קבע כי יש לקבל את הערעור ולקבוע שהאלמנה זכאית לזכויות ממשרד הביטחון. בסופו של היום, הוכר הקשר הסיבתי בין ההזנחה הבריאותי לבין המצב הנפשי, דבר אשר הביא לפטירתו של המנוח.