הוכחת אסכולה רפואית מול משרד הביטחון, הכיצד?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

במקרים בהם מוגשת תביעה כנגד קצין התגמולים מכוח חוק הנכים, ייתכן והצדדים יהיו חלוקים בנוגע לקיומה של אסכולה רפואית מסוימת. תביעות נכים, אשר נערכות במסגרת המשפט האזרחי, מציבות את נטל הוכחה על כתפיו של הטוען לקיומה של האסכולה הרפואית. מידת ההוכחה לשם הצגת אסכולה רפואית בעניין זה נדונה לא אחת בערכאות השונות.

הנטל אשר מונח על כתפיו של הנכה המבקש את הוכחתו של קשר סיבתי בין המחלה בה לקה לבין השירות הצבאי, קיבל בפסיקתו של בית המשפט העליון הגדרות שונות. במיוחד הדברים אמורים כאשר הוכחה זו נעשית באמצעות טענה לקיומה של אסכולה רפואית מוכרת.

בפסקי דין אחדים הוזכר המבחן שנקבע על ידי כב' השופט בך בר"ע 187/83, רדושיצקי נ' קצין התגמולים. מבחן זה קובע כי על הנכה מוטל לשכנע בנוגע לקיומה של אסכולה הרפואית ברמה של מתקבל מאד על הדעת.

      קראו עוד בתחום:

• הוכחה תביעה נגד קצין התגמולים ללא אסכולה רפואית תומכת
• טרשת נפוצה התפרצה בעקבות חבלה צווארית במהלך שירות צבאי, האמנם?
• האם קצינה בצבא סבלה מדיכאון לאחר אי עמידה בלחץ התפקיד?
• החמרה במצב בריאותי לאחר מסע כומתה - האם פיצויים לחייל ממשרד הביטחון?

השופט אור, ברע"א 8373/96 ואח' רפאל מאיר נ' קצין התגמולים, ציין כי על התובע להוכיח קשר סיבתי ברמה גבוהה של הסתברות (מתקבל מאד על הדעת) בין הנסיבות המסוימות אליהן נחשף הנכה במהלך ועקב השירות, לבין החמרתה או גרימתה של המחלה. לכאורה, האמור לעיל מצביע על כך שהנטל המוטל בעניין זה על הנכה הוא נטל אשר עולה על זה המוטל על תובע במשפט האזרחי. עם זאת, המגמה בבתי המשפט היא כי אין להחמיר עם תובעים נכים.

השופט בך התייחס לכך בפסיקתו באופן הבא –

"אין להחמיר עם התובע, במיוחד כאשר באים לשקול את הראיות אשר בעזרתן מבקש הוא להרים את הנטל המוטל עליו. אין הוא חייב לבסס את טענותיו עד לדרגת שכנוע של 'קרוב לוודאי' ודי אם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות החומר הרפואי, כי מתקבל מאוד על הדעת. השכנוע המוטל על תובע תגמול אינו כה חמור. די לו להוכיח שחכמי הרפואה מכירים בקשר שבין המאמץ הגופני לבין הנכות, ושדעתם אינה מופרכת מעיקרא".

אסכולות רפואיות סותרות

פעמים רבות, ייתכן ומול קצין התגמולים תעמודנה שתי אסכולות רפואיות נוגדות – אחת מטעמו ואחת מטעם המערער. כאמור, תביעות נכים הינם הליכים משפטיים המעוגנים בחקיקה סוציאלית.

דהיינו, הנטל המונח על כתפיו של הנכה הוא הנטל האזרחי של מעבר למאזן ההסתברות – סבירות של 50%. פועל יוצא מכך הוא שכאשר מוצגות בפני הוועדה הרפואית שתי אסכולות נוגדות, פעמים רבות יטו בית המשפט להעדיף את האסכולה התומכת בטענותיו של הנכה.

מתי דעה הופכת לאסכולה?

אחת הסוגיות אשר עוסקות בעניין הוכחתה של אסכולה רפואית היא מתי הופכת דעה לאסכולה. האם ניתן למצוא תשובה ברורה לשאלה זו. השופט זמיר, ברע"א 2027/94 צביה קליג' נ' קצין התגמולים, השווה שאלה זו לשאלה – כמה כבשים עושות עדר.

מחד גיסא, ברור כי על מנת שדעה תהיה אסכולה – אין צורך שהכל יסכימו עליה. זאת ועוד, לא נדרש שהדעה תסתמך על ראיות ברמה של קרוב לוודאי בכדי שניתן יהיה לקרוא לה אסכולה רפואית. מאידך, אסכולה יכולה להדחות בבית המשפט גם כאשר ישנם מספר רופאים או חוקרים אשר דוגלים בה.

על מנת שדעה תגיד למעמד של אסכולה רפואית, עליה להיות מקובלת כדעה אשר מבוססת במרכזים רפואיים חשובים או על דעת מומחים ובעלי מקצוע מוכרים בעולם. על דעה זו להיות מוצגת בספרי לימוד חדשים שהינם ספרים בעלי מעמד מקצועי מכובד. על פי רוב, דעה זו מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים אשר יכולים להצביע על תופעה מסוימים באופן משכנע ולא על בסיס השערות (גם כאשר מדובר בהשערות סבירות שטרם הופרכו).