התקף לב בגין ניהול אורח חיים לא בריא (ולא בגלל אירוע בעבודה)

דרגו את המאמר

התקף לב בגלל אורח חיים לא בריא - לא יוכר כתאונת עבודה

עבל (ארצי) 3592-07-12

עובד חברת החשמל, אשר כיהן כחבר בוועד העובדים של החברה, הגיש לביטוח לאומי תביעה להכרה בו כנפגע עבודה. המבוטח טען כי כתוצאה מויכוח עם אחד העובדים, במסגרת חברותו בוועד העובדים בחברה, הוא לקה בהתקף לב. אי לכך, הוא ביקש לטעון כי התקף הלב (או בשפה המקצועית - אוטם שריר הלב) בו הוא לקה היה תאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק הביטוח הלאומי.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה. בפסק הדין נקבע כי בחינתה של חוות דעת מומחה רפואי שמונה מטעם בית הדין הראתה שלא התקיים קשר סיבתי בין הוויכוח בעבודה לבין אוטם שריר הלב. היות ובתי הדין לעבודה נוטים להתייחס לחוות דעת מקצועיות כגון דא כאורים ותומים, הרי שמכאן ועד לדחיית התביעה הדרך הייתה קצרה ביותר. העובד לא אמר נואש ופנה בערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

 
שינוי המסכת העובדתית, האמנם?

עיקר טענותיו של המערער בהליך בבית הדין הארצי לעבודה עסק ב"שינוי המסכת העובדתית" בקביעותיו של בית הדין האזורי לעבודה. נטען כי בית דין קמא שגה כאשר קבע שהמערער סבל מכאבים רק כחמש שעות לאחר הוויכוח עם העובד האחר, ולא מיד בסמוך לאחר האירוע. למעשה, כאשר בית הדין לעבודה מינה את המומחה והציג בפניו את המסכת העובדתית, לא נאמר דבר אודות המועד המדויק של הופעת הכאבים.

      קראו עוד בתחום:

• ניוד עובד גרם לאחרון להתקף לב - האם הוא נפגע עבודה?
• בלש יוכר לפי חוק הנכים בעקבות התקף לב בו לקה במהלך שירותו במשטרה
• לקה בהתקף לב לאחר יומיים בעבודה - האם יוכר כנפגע עבודה?
• האם תאונת דרכים קלה בפקק גרמה להתקף לב?
• תאונת עבודה? התקף לב לאחר חקירה משטרתית בעקבות עבודה קודמת

המומחה קיבל מסכת עובדתית לפיה "התובע חש לא טוב בסמוך לוויכוח" והחל לבצע את מלאכתו. עם זאת, בשל העדר מועד מדויק בנוגע להופעת הכאבים, הוא פנה לבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה בחן את המסמכים הרפואיים הרלבנטיים וקבע את הופעת הכאבים בשעה 8:00 בבוקר. היות והוויכוח עם העובד היה בשעה 3:00 לפנות בוקר, הרי שבין המועדים השונים היה פער של כ-5 שעות. התובע טען כי בית הדין לעבודה שגה כאשר נקט כאמור, וזאת משום שהכאבים הופיעו מיד בסמוך לאחר הוויכוח.

לטענתו, העובדה שהוא פנה רק בבוקר, עם סיום המשמרת, לבית החולים, לא הצדיקה סטייה מהקביעה העובדתית. במילים פשוטות, העובד טען כי המומחה הרפואי התבסס על נתונים שגויים כאשר שמט את הקרקע תחת הקשר הסיבתי שבין התקף הלב לוויכוח.

אורח חיים לא בריא היה הסיבה להתקף הלב

בית הדין הארצי לעבודה דחה את הטענות הנ"ל. נקבע כי סביר להניח שהמומחה הרפואי לא היה סוטה מחוות דעתו אשר מרביתה התייחסה למצבו הקליני הכללי של התובע בתקופה המדוברת. התובע ניהל אורח חיים לא בריא, בלשון המעטה, והמומחה היה סבור כי עיקר הגורמים שהביאו למחלתו היו נעוצים בהתנהלותו הלא-בריאה במשך שנים. המומחה תיאר את אורח חייו הבעייתי של המערער באופן הבא:

1. מעשן כבד (כ-60 סיגריות ביום).
2. שותה אלכוהול (אובחן כאלכוהוליסט בעבר).
3. סובל מהיפרליפדמיה.
4. סובל מעודף משקל קל.
5. סובל מעלייה חולפת בערכי הסוכר.
6. סובל מעליה של הטריגליצרידים לרמת ערכים קיצונית (בתקופות מסוימות).

 
למעשה, המומחה היה סבור כי על רקע הגורמים שתוארו לעיל, בעורקיו של התובע התפתחה במשך שנים טרשת כלילית אשר הוכחה כאשר האחרון עבר צנתור עם הגיעו לבית החולים. המומחה הדגיש כי במהלך הצנתור התגלו שורה של חסימות בעורקי ליבו של התובע אשר העידו על התפתחות הדרגתית לאורך שנים של מחלת הלב. דהיינו, נקבע כי לא היה קשר בין האירוע לבין עבודתו של התובע.

באשר ל"שינוי המסכת העובדתית", בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בית דין קמא פעל בהתאם להלכה הפסוקה. מדובר היה ב"שינוי" אשר התבסס על אנמנזה רפואית ודברים אשר נרשמו מפיו של המבוטח בזמן אמת. דהיינו, התובע היה זה אשר אמר בבית החולים כי הוא החל לסבול מכאבים בבוקר, וניסיונו לטעון אחרת בבית הדין לעבודה לא צלח. הלכה פסוקה היא כי חזקה על דברים אשר נאמרים על ידי מטופל לרופאיו בזמן אמת שהם משקפים נכונה את מהות העניין (וזאת משום שסביר להניח שאדם יבקש לקבל מהרופאים את הטיפול הנכון והראוי ביותר, ולא יחשוב בשלב זה על תביעות עתידיות כנגד הביטוח הלאומי). יתרה מכך, במקרה דנן, הדברים נאמרו מספר פעמים, לשני צוותים רפואיים שונים.