לחץ חריג בתור אירוע בעבודה אשר גרם להתקף לב, האמנם?

דרגו את המאמר

פגיעה בעבודה – דום לב בעקבות איחור ולחץ בלוח הזמנים

האם לחץ חריג בגין אי עמידה בלוחות הזמנים בעבודה גרם למותו של בעל קו לחלוקת חלב? האם בני משפחתו של המנוח זכאים לגמלת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי? סוגיה זו עמדה במרכזו של דיון בבית הדין לעבודה.

פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי דחה את טענות אלמנת המנוח לתשלום גמלת תלויים וזאת בשל מספר נימוקים. ראשית, פקיד התביעות טען כי לא הוכח שאירעה למנוח תאונת עבודה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. לטענת הביטוח הלאומי, מדובר היה בדום לב אשר בו לקה המנוח כתוצאה ממצבו הבריאותי הקודם. שנית, הביטוח הלאומי סבר כי לא הוכח "אירוע חריג" ביום המדובר ופטירתו של המנוח נבעה ממחלה טבעית ולא מתנאי העבודה.

לחץ זמנים חריג?

המנוח היה עצמאי בעל קו חלוקה של מוצרי חלב. את החלוקה היה המנוח מבצע בעזרת פועל אשר העמיס ופרק את הסחורות. ביום האירוע הגיעו המנוח ועוזרו לחלוקת הסחורה בשעה מאוחרת מן הרגיל ונגררו לאיחור חריג של כ-45 דקות. האיחור הלחיץ את השניים ואלו החלו לעבוד בקצב מהיר יותר. כמו כן, המנוח, אשר בדרך כלל לא היה עובד בהעמסה ובפריקה, סייע לפועל בעבודות הפיסיות.

תוך כדי ניסיון להעלות עגלה עמוסה בסחורה, נפל המנוח ונפגע בראשו. הפועל הזעיק אמבולנס וניידת טיפול נמרץ הגיעה למקום. עם זאת, גורלו של המנוח נחרץ עוד קודם לכן, והצוות הרפואי לא נותר אלא לקבוע את מותו של המנוח.

האלמנה טענה כי קיימת סמיכות זמנים בין האירוע הקטלני לבין התפתחות אוטם שריר הלב אשר הביא להפרעת קצב קטלנית ולפטירתו של בעלה המנוח. בני המשפחה הסתמכו בדברים אלו על עדותו של הפועל של המנוח בה ראו עדות אמינה ממקור ראשון.

עדות הפועל הייתה עקבית

בית הדין לעבודה קבע כי יש לקבל את טענות בני המשפחה ולהכיר בכך שהמנוח נפגע בשל פגיעה בעבודה. השופטים קיבלו באופן מלא את עדות הפועל של המנוח וסברו כי היא עקבית, סדורה ומהימנה. העד מסר גרסאותיו למשטרה, למד"א, בתצהיר בבית הדין ואף הגיע לתת עדותו בפני בית המשפט. בנוגע לאיחור, השופטים קבעו כי איחור של כשלושת רבעי השעה היה איחור משמעותי והמנוח לא היה מיומן בעבודה הפיסית אשר נדרשה ממנו בעקבות העיכוב.

הביטוח הלאומי ניסה לטעון כי מדי פעם היו המונח ועוזרו מתעכבים ואין לראות באיחור ביום המדובר כאירוע חריג. בית הדין לעבודה לא קיבל טענה זו. בפסק הדין נכתב כי השילוב בין האיחור המשמעותי, לבין הכמות הגדולה (באופן יחסי) של נקודות חלוקה באותו היום, עלה כדי אירוע חריג של ממש. איחור זה אף גרם למנוח לסייע לפועל ולבצע עבודות פיסיות בהם לא היה האחרון מורגל.

      קראו עוד בתחום:

• חרף פער זמנים משמעותי - אוטם שריר הלב הוכר כתאונת עבודה
• תאונת עבודה בגין אוטם שריר הלב לאחר פיטורים, האמנם?
• תאונת דרכים ואוטם שריר הלב, פיצויים בסך של 600,000 ש"ח

בית הדין הארצי סיכם את ההלכה בנוגע לאירוע לבבי בעבודה בפרשת אליהו לוי (עב"ל 201/10 אליהו לוי נ. המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, ניתן ביום 7.3.11, סעיף 15 לפסק הדין). בפסק דין זה נכתב כי בחינת האירוע החריג נעשית על פי נקודת המבט הסובייטקיבית של העובד בלבד. מכיוון שהכרה בתאונת עבודה צריכה להיות גם מבוססת על נקודת מבט אובייקטיבית. על בית הדין לעבודה מוטל למנות מומחה רפואי לעניינים הרפואיים אשר במחלוקת.

בפרשת אליהו לוי נקבע עוד כי ישנם מספר שלבים אותם צריך מבוטח לעבור כדי להוכיח כי אוטם שריר הלב הוא תאונת עבודה. ראשית, עליו להוכיח אירוע בעבודתו מבחינה אובייקטיבית (דהיינו, אירוע שאירע בעבודה בזמן ובמקום מוגדרים). שנית, עליו להוכיח כי האירוע המדובר הינו אירוע חריג. שלישית, התובע צריך להוכיח שהאירוע אשר אירע בעבודה גרם לו לדחק נפשי בלתי רגיל.

במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי ישנן שתי סיבות אפשריות למותו של המנוח – נפילה של המנוח לאחור ומוות בעקבות מכה בראש אשר קיבל האחרון בעת הנפילה, או דחק בלתי רגיל אשר גרם לאוטם שריר הלב ונבע מהאיחור החריג ביום המדובר. כך או כך, נקבע בפסק הדין, שתי האפשרויות עולות כדי פגיעה בעבודה המצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הנזק.