האם PFO גרם לאירוע מוחי? האם מדובר בתאונת עבודה?

דרגו את המאמר

אירוע מוחי בגיל צעיר לאדם הסובל ממום לבבי מולד - האם תאונת עבודה?

בל (חי') 13830-06-11‏

עובד היה נתון ללחץ נפשי בעבודה וכתוצאה מכך הוא לקה באירוע מוחי ונותר משותק בפלג גופו השמאלי. אי לכך, הוגשה בעניין תביעה לביטוח לאומי לשם הכרה במקרה כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי דחה את התביעה וטען כי האירוע המוחי היה תולדה של מום לבבי מולד ולא של העבודה. המחלוקת בין המבוטח ובין הביטוח הלאומי הגיעה לפתחו של בית הדין לעבודה.

עובדות המקרה היו כדלקמן. התובע הועסק בתחנת כוח בתור אחראי על עובדי המשק ונהג מלגזה. ביוני 2008, כאשר הוא בן 40 בלבד, התובע התבקש לעלות על גג של אולם הטורבינה של תחנת הכוח, וזאת על מנת לחסום פתחים עם רשת בגג במטרה למנוע את כניסתם של יונים לאולם דרך הפתחים הללו. התובע הועלה, ביחד עם עובד נוסף, לגובה של כ-30 מ' בתוך סל מלגזה, על מנת להתקין את הרשת. העבודה בגובה הרב הייתה מסוכנת והפחידה את התובע עד מאד.

      קראו עוד בתחום:

• שני רופאים מומחים סותרים זה את זה, מה יחליט בית המשפט?
• אירוע מוחי כתאונת עבודה למרות קיום גורמים נוספים
• מנתח לב לקה במהלך ניתוח באירוע מוחי, האם תאונת עבודה?
• ההבדל בין קשר סיבתי רפואי לבין קשר סיבתי משפטי - תאונת עבודה
• אירוע מוחי בו לקה נהג מונית תוך כדי נסיעה עם לקוח - האם תאונת עבודה?

יתרה מכך, בשלב מסוים הוא נדרש גם לטפס על סולם בגובה שני מ' שהוצב בתוך הסל (שהיה כאמור בגובה עשרות מ' בעצמו). תוך כדי שהתובע נמצא בראש הסולם, הוא החל לחוש הרגשת נימול בשפתיים, רעידות וזיעה קרה. לאחר שניות אחדות הוא לא היה מסוגל להזיז את פלג גופו השמאלי. הוא נפל מהסולם על גג תחנת הכוח. הפועל אשר עבד עם התובע גרר את האחרון לתוך הסל והוא הורד והובהל לבית החולים. שם, אובחן כי הוא לקה באירוע מוחי.

המוסד לביטוח לאומי: האירוע המוחי בגלל המום בלב

המוסד לביטוח לאומי טען כי לא מדובר בתאונת עבודה אלא באירוע מוחי שהיה תולדה של נסיבותיו הבריאותיות של התובע. הודגש כי התובע היה מעשן כ-10 סיגריות ביום וסבל מלידתו ממום לבבי מסוג PFO. בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו אשר נדרש לעמוד על נסיבות המקרה. המומחה הרפואי ציין במפורש כי הסיכון להופעת אוטם מוחי גבוה פי 14 לאחר "מאורע טעון רגש שלילי". אי לכך, לדידו, המקרה אשר תואר על ידי התובע הקים אפוא את הטריגר להיווצרותו של הקשר הסיבתי בין העבודה והאירוע המוחי.

המומחה התייחס גם לגילו הצעיר של התובע וקבע כי "בפנינו מקרה של אדם צעיר ובריא (פרט לעישון), שפיתח אוטם מוחי עם הפרעה מוטורית ותחושתית בגפיים השמאליות תוך כדי עבודה מאומצת באופן חריג לתפקידו ותוך כדי מצב של חרדה משמעותית בשל הימצאותו בגובה רב על סולם לא יציב".

הביטוח הלאומי הדגיש כי התובע סבל כבר מלידתו ממום לבבי מולד. מדובר אפוא במום אשר הינו "סיבה ידועה להיווצרות אוטמים מוחיים", נטען בכתב ההגנה. המומחה הרפואי התבקש לבחון את הקשר שבין המום הלבבי המולד מחד, והאירוע הרגשי מאידך. בחוות הדעת הרפואית נקבע כאמור:

1. העובד לקה באירוע מוחי.
2. היה קיים קשר סיבתי בין העבודה ובין האירוע המוחי. לולא הלחץ בעבודה על הסולם הגבוה, האירוע המוחי לא היה מתרחש.
3. האירוע המוחי נגרם, בין השאר, בשל המום המולד.
4. התובע היה עלול לפתח אוטם מוחי בעתיד, גם לולא התאונה. עם זאת, השילוב בין האירוע בעבודה, ובין המום הלבבי, גרם לאוטם המוחי ביום הספציפי.
5. היה קשר בין האירוע המוחי ובין העבודה. קשר זה הוגדר על ידי המומחה כ"קשר ישיר וברור".

לסיכום,

בית הדין לעבודה קבע כי התובע היה בעל סיכון ללקות באירוע מוחי וזאת משום שהוא סבל ממום לבבי כבר מלידתו. עם זאת, הודגש כי עסקינן במום יחסית שכיח אשר נפוץ בקרב כ-25% מהאוכלוסייה. עוד צוין כי מום זה גורם לאוטם מוחי בקרב כ-7% מבין הלוקים בשבץ עד גיל 55. בית הדין לא התעלם מכך שהמומחה קבע מפורשות ש"היה קיים לדעתו קשר סיבתי בין התרחשות האירוע המוחי ובין תנאי העבודה". בסופו של היום, בית הדין לעבודה קיבל את התביעה וקבע כי האירוע המוחי היה תאונת עבודה, לפי הגדרתה בחוק.