תקיפה בעבודה - האם תאונת עבודה?
| דרגו את המאמר |
|
בית הדין נדרש לדון בעבר בתביעות של עובדים אשר הותקפו במהלך העבודה, ודרשו הכרה בפגיעתם כ"תאונת עבודה" לצורך תשלום פיצויים.
עם זאת, בפסיקה תקדימית בעניין, הקרויה "הלכת זילברשטיין", נקבע כי כל אימת שהרקע לתקיפה הינו אישי, ללא קשר לעבודתו של הקורבן, לא תיחשב הפגיעה עקב התקיפה כ"תאונת עבודה".
ההלכה הפסוקה העמידה את סוגיית התקיפה בעבודה במספר מבחנים:
- אופי העבודה או העיסוק של הנפגע, וסיכוני הפעלת אלימות כלפי מבצעי העבודה או העיסוק.
- תפקידו, מעמדו וסמכויותיו של הנפגע, במקום העבודה או העסק.
- זהותו של הפוגע (עובד, עובד לשעבר, לקוח, מקבל שירות, נמצא בקשר עסקי).
- במידה והפוגע הוא עובד או עובד לשעבר, תפקידו ומעמדו של הפוגע במקום העבודה או העסק.
- במידה והפוגע הוא עובד לשעבר, משך הזמן אשר חלף מאז סיום העבודה.
- אופי קשרי העבודה, ההיררכיה והסמכות, שבין הנפגע לבין הפוגע.
- המקום והזמן בהם ארעה הפגיעה.
- הנסיבות בהן ארעה הפגיעה.
- הרקע והמניע לביצוע הפגיעה מענייניי העבודה או מהעניינים אשר מחוצה לה.
- תרומת העבודה לאירוע.
מהו ההבדל בין עצמאים לשכירים?
מקום בו מגיש עצמאי תביעה להכרה ב"תאונת עבודה" בעקבות תקיפה, בוחן בית המשפט את המקרה בציציותיו, שכן עצמאים יכולים לעבוד מכל מקום ובכל זמן. יתר על כן, עצמאים מוצאים עצמם בעמדה נחותה בעניינים מסוג אלה, כאשר נטל ההוכחה להוכיח שקיימת זיקה בין התקיפה לבין משלח ידם, מוטל על כתפיהם.
דוגמא לפסק דין - תקיפה על רקע סכסוך משפחתי במהלך העבודה
האם אדם אשר הותקף במהלך עבודתו, על ידי רעולי פנים שזהותם אינה ידועה, זכאי לפיצויים מהביטוח הלאומי בעקבות הכרה בפציעתו כ"תאונת עבודה" על פי הגדרתה בחוק? בית הדין לעבודה נדרש לדון בתביעה מסוג זה אשר הוגשה על ידי סוחר עצמאי בעל עסק למכירת תבלינים וקפה.
קראו עוד בתחום:
ביום האירוע ישב הסוחר בחנות אליה הביא סחורה ממרכולתו, כאשר לפתע נכנסו רעולי פנים לחנות, החלו לירות לכיוונו של התובע, ופצעו אותו ואת בעל החנות ברגליהם. התובע טען שיש לראות את הפגיעה כתאונת עבודה, ועל כן פנה הוא לביטוח הלאומי וביקש שישולמו לו דמי פגיעה.
המוסד לביטוח לאומי טען כי מדובר בסכסוך אישי ועל כן נדחתה תביעתו של סוחר התבלינים. בעקבות דחיית תביעתו על ידי המוסד לביטוח לאומי, הוגשה התביעה דנן לבית הדין לעבודה.
פרטי התקיפה נחקרו במשטרה והתיק נסגר מחוסר ראיות
יש לציין כי פרטי האירוע נחקרו על ידי המשטרה, בחשד שהיורים היו בני משפחה המצויה בסכסוך עם משפחת התובע, ולאחר שחומר החקירה הועבר לפרקליטות, הוחלט לסגור את התיק מחוסר ראיות.
במקרה דנן עורך דינו של התובע השליך את כל יהבו על הגישה לפיה האירוע התרחש תוך כדי העבודה, ועל כן חלה חזקת הסיבתיות, שמכוחה ביקש עורך הדין לטעון שהביטוח הלאומי הוא זה שצריך להוכיח שהאירוע אינו קשור לעבודה.
בית המשפט קבע שמרגע שנקט עורך הדין בגישה זו, התעלם הוא למעשה מהאבחנה כבדת המשקל בין עובד שכיר לבין עצמאי. בהתאם לאבחנה זו החליט המוסד לביטוח לאומי להכיר בעובד של התובע, (בעל החנות אשר קיבל את הסחורה), כמי שנפגע בתאונת עבודה, ולהימנע מלהכיר בתובע ככזה.
קראו פסקי דין נוספים בתחום:
- תאונת עבודה - ההבדל בין קשר סיבתי משפטי לקשר סיבתי רפואי
- תביעה להכרה בתאונת עבודה, למרות שהעובדת המשיכה לעבוד
- האם מחלת הריאות תוכר כ"תאונת עבודה" למרות שהעובד מעשן קופסא ביום?
- כאבי גב במשך מספר שבועות הביאו לפריצת דיסק - האם תאונת עבודה?
בית המשפט קבע כי למרות שהתובע טען שאין הוא יודע מי ניסה לפגוע בו, חוסר הראיות אשר הקשה על התחקות אחר היורים, עמד לתובע לרועץ. חוסר הראיות בתיק שנפתח במשטרה, הצביע על כך שזהותם של היורים איננה ידועה, אי לכך, כיצד יעלה בידו של התובע להוכיח את הקשר בין הירי לבין העבודה?
וכך סיכמו השופטים את דבריהם בפסק הדין:
"בהעדר ראיות כלשהן בדבר זיקה כלשהי בין העבודה שביצע התובע בעת שנורה, או בין המקום והחנות בהם שהה בעת שנורה - לבין הירי עצמו – המסקנה היא שלא הוכח בפנינו שאירוע הירי היה קשור לעבודה".
