חייל סובל מתסמונת השינה הדחוייה, האם בגלל השירות הצבאי?

דרגו את המאמר

הכרה בתסמונת השינה הדחויה על ידי קצין התגמולים

חיילים רבים מתלוננים במהלך השירות מחוסר בשעות שינה וקושי רב לקום בבוקר. האם מדובר במחלה אשר יכולה להביא להכרה בחיילים אלו כנכי צה"ל? בפסק דין תקדימי, אשר ניתן בבית המשפט המחוזי, הוכר חייל משוחרר הסובל מתסמונת השינה הדחויה כזכאי לזכות מכוח חוק הנכים. מדובר בערעור על החלטתו של משרד הביטחון אשר קבע כי יש לדחות את התביעה להכיר במערער כנכה צה"ל.

המערער, יליד 1973, הינו הרביעי מבין חמשת אחיו אשר בשל כשלים חמורים בתפקוד הוריו, גדל במסגרות חוץ ביתיות (תיכון בפנימייה צבאית במגמת מכונאות). בספטמבר 1991 הצטרף התגייס המערער לצה"ל והוצב בתור מכונאי טנקים. עם גיוסו, נקבע הפרופיל הרפואי שלו על 97 והאחרון ביקש הכרה כחייל בודד (כמו שלושת אחיו הגדולים). הצבא סירב לכך, ובין המערער לבין שלטונות הצבא התקיימו עימותים שונים בקשר להגדרתו כחייל בודד.

      קראו עוד בתחום:

• צנחן אשר נפגע בתאונת צניחה הגיש תביעה נגד משרד הביטחון לאחר 30 שנה
• הלם קרב לאחר מלחמת לבנון השנייה והתפתחות סוכרת נעורים
• הזנחת מצב רפואי בגין מצב נפשי - האם התאבדות ופיצויים ממשרד הביטחון?
• פיצויי רטרואקטיבי לחייל אשר שהה בשבי המצרי

כחצי שנה לאחר הגיוס החל המערער לסבול מהפרעות שינה כגון יקיצות, נחירות, קשיי הרדמות, קימות מאוחרות, עייפות קשה בשעות היום ועוד. מפקדיו של המערער חשבו כי מדובר בתלונות סרק אשר נובעים בשל קשיי הסתגלות. מכאן והלאה תיאר המערער מסכת שלמה של התעללות מצד המפקדים והחיילים החברים במחלקתו (מכות, הפיכת המיטה, שפיכת מים קרים על גופו וכדומה).

יחס זה לא השתנה כלפי המערער גם לאחר שהוכר כסובל מתסמונת השינה הדחויה – תסמונת חשוכת מרפא אשר מתבטאת בהפרעות בתזמוני ההתעוררות והשינה כתוצאה מסיבוכים בשעון הביולוגי.

בית המשפט המחוזי קבע, בפסק דין תקדימי, כי מחלתו של המערער נגרמה כולה בעקבות השירות הצבאי. זאת ועוד, נקבע כי המחלה אף הוחמרה בשל התנאים בבסיס והיחס לו זכה המערער במהלך שירותו וגם לאחר מכן בקריאה למילואים.

הצבא חושש מיצירת תקדים

במסגרת תביעה אשר הוגשה על ידי המערער, נגד משרד הביטחון, ביקש האחרון כי פגיעתו תוכר כפגיעה המזכה בזכות על פי חוק הנכים. המומחים הרפואיים מטעם קצין התגמולים ביקשו מבית המשפט להימנע מקביעה זו שכן מדובר בתלונה שיכולה להיטען על ידי משתמטים פוטנציאלים. לטענתם, בית המשפט חייב לשים לב שבדיקת התסמונת תלויה באופן מהותי בהתנהגותו של הנבדק וביכולתו להשפיע על תוצאותיה.

• חייל אובחן כסובל ממחלת הצליאק - האם הכרה מכוח חוק הנכים?
• תביעה להגדלת אחוזי נכות בגין פוסט טראומה שנגרמה בשירות צבאי
• חרף מצב רפואי לפני הגיוס - יש להכיר בפגימות ברגליים מהם סובל חייל

במכתב אשר הוצג בבית המשפט בתור ראיה, כתב ראש ענף המיון הרפואי בחיל הרפואה כי הוא חושש שאם יופץ פסק הדין בקרב החיילים המשרתים בצבא, תאלץ המערכת להתמודד עם תלונות רבות של חיילים המתקשים, לטענתם, לקום בבוקר.

עם זאת, בית המשפט קיבל, כאמור, את התביעה, וקבע כי התסמונת התפרצה במהלך השירות הצבאי ובעקבותיו. כמו כן, השופטים מתחו ביקורת על התנהלות הצבא במקרה דנן, כאשר מפקדיו של המערער אינם מאמינים לו והוא סובל מריתוקים ועונשים רבים, לצד דחייה חברתית.

"ההתייחסות הלא ראויה של הצבא אל התסמונת, שגרמה להחמרתה, באה לידי ביטוי בפסיפס של אירועים. מדובר במקבץ אירועים תכופים, אשר נמשכו למעלה משנתיים וחצי. לא ניתן לשים את האצבע על נקודת זמן ספציפית ולייחס דווקא לה את גרימת ההחמרה. עם זאת, ניתן להתמקד בפעולה מתבקשת של הצבא שהייתה מונעת אותה. הפעולה היא הורדת הפרופיל של המערער ל-21 ושחרורו מהשירות", נכתב בפסק הדין.