האם ניתן לקבל ``תגמול טיפול רפואי`` ללא הגבלת זמן?
דרגו את המאמר |
|

ביטול תשלום טיפול רפואי לאחר שלוש שנים בגין זמניות הגמלה
תגמול טיפול רפואי (תט"ר) לנכי צה"ל מעוגן בתקנות הנכים ואמור לכסות את הפסדיהם של הנפגעים עקב יציאתם לטיפולים בעקבות הפציעה. לפי תקנה 14 לחוק, משולם התגמול בגין כל יום שבו היה הנכה מובטל ולא קיבל בגינו פיצוי עבור אבטלה ממקום עבודתו או ממקור אחר. הנפגע מקבל את הפיצוי כל אימת שביטול ימי העבודה נבע בגלל הצורך בטיפול רפואי או בגלל מצב רפואי המונע בעד השמתו בעבודה.
קראו עוד בתחום:
- גזירה נגד חיילים אשר נפגעו שלא במהלך פעילות צבאית
- האם הנחה מארנונה לנכה צה"ל היא אישית או ניתנת להעברה?
- דחיית תביעה להכרה בסוכרת במסגרת חוק הנכים
- האם אירועים נפשיים זהים יזכו בשתי גמלות, מהביטוח הלאומי וממשרד הביטחון?
התקנות נחקקו מכוח סעיף 43 לחוק הנכים אשר קובע כי כל נכה זכאי לטיפול במחלה שבה לקה, בחבלה שנחבל, או בהחמרה של אלה שבאו תוך ועקב השירות (בכל עת שיתגלה צורך בטיפול). הסעיף קובע בנוסף כי שר הביטחון יקבע בתקנות את התגמולים שישולמו לנכים המקבלים טיפול ועקב הטיפול אינם מסוגלים לעבוד.
במילים אחרות - מדובר בתשלום המקביל רעיונית לתשלום "דמי מחלה" לתקופה שבה אין הנכה יכול לעבוד עקב ה"טיפול" כהגדרתו בחוק. תקנות אלו אינן מוגבלות בזמן או בתקופה מקסימאלית לתשלום, אך אין זה מבטל את האופי הזמני של התגמול הנ"ל. נכה אשר נשען על מניעות מעבודה בגין טיפול רפואי, אינו זכאי לקבל תט"ר לנצח נצחים.
דחיית תביעה למרות קבלת תגמול במשך שנים
בית משפט השלום בראשון לציון דחה את תביעתו של נכה צה"ל, אשר טען כי דמי התט"ר אשר ניתנו לו מקצין התגמולים הופסקו שלא כדין. לטענתו של הנכה, איבד הוא מחמת נכות נפשית ופיסית את כושר השתכרותו לצמיתות ועל כן אין סיכוי ממשי שישתלב בעבודה כלל.
בית המשפט קבע כי אין לקבל את טענותיו של הנכה שקצבת התט"ר אשר ניתנה לו ברציפות במשך שלוש שנים, הינה דבר תמידי. השופטים קבעו כי על העותר להגיש עתירה לגמול הרלבנטי לעניינו (מהביטוח הלאומי או מקצין התגמולים). עוד נקבע בבית המשפט שאין בטענות הנכה בכדי להצמיח לו זכאות שאינה קיימת לפי החוק.
אין ספק שהנכה קיבל תט"ר במשך תקופה ארוכה על סמך אישורי מחלה שאושרו על ידי קצין התגמולים, אך אין בכך לחייב את משרד הביטחון לשלם גמלתו הזמנית ללא הגבלת זמן.